ממ"נים באוניברסיטה הפתוחה: כמה חייבים להגיש, ומה קורה אם מפספסים?

אפשר לעבור את הבחינה בקורס, לקבל בה ציון מכובד, ובכל זאת לסיים את הסמסטר בלי נקודות זכות ובלי ציון בגיליון. זה לא תרחיש נדיר ולא תקלה, וזו אחת ההשלכות הישירות של אי-עמידה בדרישות המטלות. סטודנט תיאר את זה בפשטות: הוא הגיש את כל הממ"נים, אחד מהם באיחור, המנחה לא קיבלה אותו, והוא גילה את זה רק אחרי שכבר הגיש עוד שתי מטלות, השתתף בכל המפגשים ונבחן.

המטלות באוניברסיטה הפתוחה הן הרכיב שמייצר הכי הרבה שאלות בקרב סטודנטים, והן גם הרכיב שהכי קל לטעות בו, מפני שההרכב המדויק שלהן משתנה מקורס לקורס. אין מספר אחיד של ממ"נים, אין אחוז אחיד למשקל שלהם, ואין כלל אחיד לגבי כמה מהם חובה. המדריך הזה עובר על כל השאלות שחוזרות שוב ושוב: מה ההבדל בין סוגי המטלות, איך קוראים את דרישות הקורס כדי לדעת כמה חובה להגיש, איך המשקל שלהן נכנס לציון הסופי, מה עושים כשמפספסים מועד, ומה קורה כשלא עומדים בדרישה.

ממ"ן, ממ"ח וממ"ש: מה ההבדל?

ממ"ן הוא מטלת מנחה. זו מטלה בשאלות פתוחות, שאותה בודק המנחה של קבוצת הלימוד שאליה שובצתם. האוניברסיטה מגדירה אותה כמטלה שמאפשרת לכם "לנסח תשובות באופן חופשי, תוך הפעלה מלאה של כושר הביטוי, הניתוח והסינתזה". זו המטלה שדורשת את רוב זמן העבודה, וזו גם המטלה שעליה נסובות כמעט כל השאלות.

ממ"ח הוא מטלת מחשב. מבחן רב-ברירה, מהסוג שנקרא בדיבור "אמריקאי", שעליו עונים דרך מערכת שאילתא או על גבי כרטיס מחשב. הוא נשלח ישירות למרכז ההישגים הלימודיים ולא עובר דרך המנחה, ולכן המשוב עליו מהיר בהרבה. בחלק מהקורסים יש רק ממ"נים, בחלק רק ממ"חים, ובחלק שילוב של השניים.

ממ"ש הוא מטלה מקוונת שיתופית, שמתבצעת על ידי קבוצת סטודנטים באמצעות האינטרנט. היא פחות נפוצה, ומופיעה בעיקר בקורסים שבנויים סביב עבודה משותפת.

יש גם סוג רביעי שמבלבל סטודנטים רבים: מטלה שמספרה 55, שאינה מטלת תוכן אלא מטלת נוכחות. סטודנטית תיארה את המנגנון ביוני 2026: בחלק מהקורסים, מי שנכח בשישה מתוך שמונה מפגשים מקבל עליה ניקוד. היא מופיעה ברשימת המטלות כמו כל מטלה אחרת, ולכן חשוב לדעת שאי אפשר "להגיש" אותה, והיא נקבעת לפי הנוכחות בלבד. אם סידור השעות שלכם השתנה באמצע הסמסטר והפסקתם להגיע, המטלה הזו יורדת לכם מהמאזן.

איך קוראים את דרישות הקורס, ומאיפה יודעים כמה חובה להגיש?

המקום שבו כתוב מה בדיוק נדרש מכם הוא אתר הקורס, בסעיף "דרישות הקורס", ובמקביל חוברת הקורס. שני המקומות האלה הם המקור המחייב, והם גם המקום שבו מופיעה מתכונת הבחינה. מי שלא מכיר את המבנה של אתר הקורס ימצא את המפה המלאה במדריך על אתר הקורס, שמפרט מה נמצא בכל אזור ואיפה בדיוק מסתתרים המסמכים שאף אחד לא שולח אליכם.

הנוסח שתמצאו שם יהיה כמעט תמיד באחת משתי צורות.

הצורה הראשונה היא ספירת מטלות. "דרישות הקורס: הגשת שתי מטלות מתוך שלוש ובחינת בית". סטודנט שלמד את הקורס יהודי צפון אפריקה דיווח על מבנה דומה: בחוברת הקורס מופיעות ארבע מטלות, חובה להגיש אחת, ואפשר להגיש עד שתיים. בקורסים אחרים המבנה מורכב יותר: חלק מהמטלות מסומנות כחובה בפני עצמן, והיתר נדרשות בבחירה מתוך רשימה. בקורס מוסר ועסקים, למשל, ממ"ן 11 וממ"ן 15 הם חובה, והשאר לבחירה.

הצורה השנייה, והנפוצה יותר, היא שיטת הנקודות. כל מטלה נושאת משקל בנקודות, בדרך כלל בין נקודה לחמש, והקורס דורש מכם להגיש מטלות בשווי מצטבר מסוים. סטודנטית תיארה את זה כך: "תראי מה דרישות הקורס ומה נותן לך כל ממ"ן. אצלנו בסטטיסטיקה א' כל ממ"ן זה נקודה, וסך הכול ארבע נקודות". סטודנט אחר סיכם את העיקרון: "כל מטלה שווה מספר של נקודות, בדרך כלל 1 עד 3, וזה מחושב כחלק מהציון הסופי. הגשת מטלות בשווי 10 נקודות, אז הציון הסופי יהיה 90 אחוז מבחן ו-10 אחוז מטלות".

זה המפתח להבנת כל המערכת, והוא שווה הדגשה: המשקל שהמטלות מקבלות בציון הסופי אינו קבוע מראש, אלא נגזר מכמה נקודות מטלות הגשתם בפועל. מי שמגיש את המינימום בלבד נותן לבחינה משקל גדול יותר. מי שמגיש מעבר למינימום מקטין את משקל הבחינה. סטודנט הסביר את החשבון: "הגשת ממ"נים במשקל כולל של 20, אז המשקל של המבחן יהיה 80. אם הגשת עוד ממ"ן של שתי נקודות והציון שלו גבוה יותר מהמבחן, אז המשקל של המבחן יורד ל-78".

את המשקל המדויק של כל מטלה אתם רואים בשני מקומות: במערכת המטלות, שם מופיעים לצד כל מטלה מספר המטלה, משקלה בציון הסופי, התאריך האחרון להגשה ותאריך השליחה אם כבר שלחתם, ובשאילתא, במסך "ציוני מטלות ובחינות", שמציג ציון, משקל, תוקף ותאריך רישום.

מנגנון הבונוס: מתי ציון נמוך בממ"ן פוגע, ומתי לא?

כאן נמצא אחד הבלבולים הגדולים, והתשובה האמיתית היא שיש שני מודלים שונים, והקורס שלכם משתמש באחד מהם.

המודל המשוקלל. הציון הסופי הוא ממוצע משוקלל של ציוני המטלות וציון הבחינה, כשרוב המשקל ניתן לבחינה. במודל הזה ציון נמוך בממ"ן מוריד את הציון הסופי בפועל. סטודנטית המחישה את החשבון: "אם קיבלת ציון 40 בכל אחד מהממ"נים והם שווים 20 אחוז מהציון, את חייבת לקבל 65 בבחינה כדי לקבל סופי 60 בקורס ולעבור".

מודל הבונוס. בקורסים מסוימים נקבע שציוני המטלות ישפיעו רק לטובה. סטודנט תיאר את ההודעה שקיבל ביולי 2026: "אמרו שהממ"נים לא יהרסו את הציון, ואם הציון של המבחן יהיה גבוה יקחו רק את המבחן, והממ"נים יכולים להשפיע רק לטובה ולא לרעה הפעם". בניסוח אחר: "מחשבים אותו רק אם הוא משפר ציון סופי".

יש גם וריאציות ביניים. סטודנט ותיק סיכם את המצב בכנות: "יש קורסים שמשקללים רק את שני הממ"נים עם הציון הכי גבוה, ויש כאלה שנותנים בונוס של נקודה שתיים על אקסטרה. קיצור, אין לזה חוקיות". המסקנה המעשית פשוטה. אל תניחו איזה מודל פועל אצלכם. בדקו בדרישות הקורס, ואם הניסוח לא חד משמעי, שאלו את מרכז ההוראה לפני שאתם מחליטים אם להשקיע בממ"ן נוסף.

החישוב הזה נעשה אחרת בכל קורס, והוא בדיוק מהסוג שסטודנטים עושים על נייר ושוגים בו. הכלי הבא מריץ אותו עבורכם: הזינו את המודל, את משקל המטלות שאתם מגישים ואת הציון הממוצע שלכם בהן, והוא יראה כמה אתם צריכים בבחינה כדי להגיע לציון שאתם רוצים.

אם אתם רוצים להבין גם מה קורה לציון הזה אחרי שהוא נקבע, כלומר איך הוא נכנס לממוצע התואר ומה נספר בו, ההסבר המלא נמצא במדריך על חישוב הציון הסופי והממוצע.

מועדי הגשה: למה לכל אחד תאריך אחר?

שאלה שחוזרת בכל תחילת סמסטר: סטודנט אחד אומר שההגשה של ממ"ן 11 היא ביום ראשון, אחר אומר שהיא בעוד שבועיים, ושניהם באותו קורס ושניהם צודקים. ההסבר הוא שמועדי ההגשה נקבעים ברמת קבוצת הלימוד ולא ברמת הקורס. סטודנטית ניסחה את זה במדויק באוקטובר 2025: "לכל קבוצה יש תאריכי הגשת ממ"נים שונים לפי החלטת המרצה".

המסקנה המעשית: התאריך שמחייב אתכם הוא זה שמופיע במערכת המטלות בחשבון שלכם, ולא תאריך ששמעתם ממישהו שלומד את אותו קורס אצל מנחה אחר. מי שרוצה להבין למה קבוצת הלימוד משפיעה על כל כך הרבה דברים בסמסטר ימצא את התמונה המלאה במדריך על קבוצת הלימוד.

איך מגישים ממ"ן בפועל?

ההגשה נעשית במערכת המטלות המקוונת. הנתיב הרשמי: מדף הבית של אתר הקורס, לוחצים על הקישור מערכת המטלות, ומשם "כניסת סטודנטים" והזדהות. אפשר להגיע גם ישירות אל מערכת שליחת המטלות.

מה שכדאי לדעת לפני שאתם לוחצים:

• פורמט וגודל. הקובץ צריך להיות כזה שנפתח באחד מיישומי Microsoft Office, ונפחו לא יעלה על 5 מגה-בייט. בקורסים מסוימים דורשים דווקא PDF, ולכן בדקו בהנחיות המטלה עצמה.
• מספר אסמכתא. בסיום ההגשה נפתח דף סיכום עם מספר אסמכתא. שמרו אותו. זה האישור היחיד שיש לכם לכך שהמטלה נקלטה, והוא מה שמאפשר לטעון אחר כך שהגשתם אם המטלה נעלמה.
• אפשר לתקן ולהגיש שוב, אבל רק כל עוד המנחה לא הוריד את המטלה לבדיקה. ברגע שהמנחה הוריד אותה, המערכת נועלת. סטודנטית שניסתה לתקן קיבלה את ההודעה "אי אפשר כי המנחה כבר הוריד ונתן ציון", והפתרון היחיד שנותר הוא לבקש מהמנחה במייל למחוק את ההגשה ולאפשר הגשה מחדש. מנחים רבים נענים לבקשה כזו.
• הודעת איחור. אם הגשתם אחרי המועד, תופיע על כך הודעה בצבע אדום בדף הסיכום. זו לא אזהרה שאפשר להתעלם ממנה.

מלכודת נפרדת קיימת במטלות שנענות בתוך המערכת עצמה, כמו ממ"חים וממ"נים ממוחשבים בקורסים כמותיים. סטודנטית גילתה באפריל 2026 שהמטלה שלה נשלחה בלי שהתכוונה, אחרי שענתה על כמה שאלות כניסיון. התשובה שקיבלה מסבירה את המנגנון: המטלה נשלחת אוטומטית בתאריך ההגשה, גם אם לא לחצתם "הגש". מי שפותח מטלה מקוונת כדי "לראות מה יש שם" צריך לזכור שמה שהשאיר בפנים יוגש.

איחור בהגשה, הארכה ובקשת דחייה

ההנחיה הרשמית של האוניברסיטה חדה: "אין לאחר בהגשת מטלות. מטלות שיישלחו לאחר המועד שנקבע בלוח הזמנים של הקורס ייבדקו, אך לא יינתן עליהן ציון". כלומר המטלה עשויה לחזור אליכם עם הערות, אבל היא לא נספרת לדרישה ולא נכנסת לציון. במקביל מציינת האוניברסיטה ש"במקרים מיוחדים אפשר לפנות ישירות אל מרכז ההוראה בקורס ולבקש מראש ארכה בהגשת מטלה".

המילה החשובה היא "מראש". סטודנטים מדווחים על פערים גדולים בין מנחים בשאלה כמה גמישות יש בפועל. יש מנחים שמאשרים איחור של יום או יומיים בלי הורדת ניקוד, ויש מנחים שמאפשרים הגשה חופשית בכל מועד גם בלי בקשה. אבל יש גם את המקרה ההפוך, ובו סטודנט הגיש באיחור בהנחה שזה בסדר וגילה בסוף הסמסטר שהמטלה לא התקבלה כלל.

מה שעובד, לפי ניסיונם של סטודנטים:

1. לפנות לפני המועד, לא אחריו. פנייה שנשלחת ביום שאחרי הדדליין נמצאת בעמדת מיקוח גרועה בהרבה.
2. לפנות למרכז ההוראה של הקורס ולא רק למנחה. המנחה מלמד את קבוצת הלימוד, מרכז ההוראה אחראי על הקורס כולו והוא הגורם שמוסמך לאשר חריגה.
3. לתעד הכול במייל. סטודנטית שביקשה לדחות שתי מטלות ולא קיבלה מענה נאלצה להתעסק עם זה כמעט שנה. מייל מתועד עם תאריך הוא מה שמאפשר לערער אחר כך.
4. לוודא שהאישור נקלט. מי שקיבל אישור בעל פה או בשיעור צריך לוודא שהמנחה עדכן את המערכת, כדי שהמטלה לא תיחסם ברגע האמת.

ולבסוף, נקודה שכדאי לומר בבירור: גם ממ"ן בציון נמוך עדיף על ממ"ן שלא הוגש. סטודנט ניסח את זה כך: "אם זה ממ"ן חובה, עדיף להגיש בציון נמוך מאשר בציון 0". מטלה שלא הוגשה לא סופרת לדרישה, וזו המשמעות המעשית שמובילה לסעיף הבא.

מה קורה כשלא עומדים בדרישות המטלות?

זו הנקודה החשובה ביותר במדריך הזה. הזכאות לנקודות זכות בקורס מותנית בשלושה תנאים במצטבר: עמידה בדרישות המטלות, ציון 60 לפחות בבחינה, וציון 60 לפחות בממוצע המשוקלל של המטלות והבחינה. אי-עמידה באחד מהם מספיקה. סטודנט סיכם את שלוש הדרכים האלה במדויק, והן חופפות לנוסח הרשמי, שלפיו הציון הסופי מחושב רק למי שעמד בדרישות המטלות ובחובות האחרות ועבר את בחינת הגמר.

המשמעות היא שאפשר להגיע למצב שנראה בלתי אפשרי: ציון עובר בבחינה, ובכל זאת אין ציון סופי ואין נקודות זכות. במקום זה מופיעה ההערה "לא עמד בדרישות הקורס". סטודנטית כתבה ביולי 2025: "מישהו יודע מה אפשר לעשות במקרה שעברתי את הבחינה אבל בטעות לא הגשתי מספיק מטלות ולא עמדתי בדרישות הקורס". זו אחת הדרכים לסיים קורס עם ציון עובר ובלי נקודות זכות, והמנגנון המלא של מה נספר לתואר ומה לא מוסבר במדריך על חישוב הציון הסופי והממוצע.

מה אפשר לעשות כשזה כבר קרה? לא הכול אבוד, אבל צריך לפעול מהר. סטודנטים מדווחים על שני מסלולים שעבדו. הראשון הוא פנייה למרכז ההוראה עם בקשה למטלה חלופית. סטודנט דיווח: "קיבלתי מהרכז של הקורס אופציה להגשה של מטלה חלופית, הגשתי אותה וניגשתי למבחן". אחר תיאר מנגנון דומה: "אם פספסת את המועד האחרון להגשת הממ"ן ואין לך מספיק ממ"נים לפי דרישות הקורס, המנחה שולח לך ממ"ן אלטרנטיבי". המסלול השני רלוונטי כשהמטלה כן הוגשה אבל לא נבדקה או לא נספרה בטעות, ואז מספר האסמכתא הוא הראיה שלכם. סטודנטית הסבירה: "במידה ויש לך מספר שליחת מטלה, את יכולה לערער שלא נבדק".

הסעיף הזה משפיע גם על הזכאות לבחינה עצמה. סטודנט שלא עמד בדרישות המטלות אינו זכאי להיבחן, וזה גורר אחריו את כל שאלת המועדים. מה שמותר לכם מבחינת מועד א', מועד ב' ומועד ג' מפורט במדריך על מועדי הבחינות.

ממ"ן כתנאי מקדים לסמינריון

בקורסים מתקדמים מסוימים יש ממ"ן שהוא לא רק חובה, אלא שער. סטודנט הסביר את המבנה: "יש את הממ"ן חובה האחרון, שזה עבודה פרוסמינריונית, שצריך לקבל בו לפחות 70 כדי להיות זכאי לכתוב עבודה סמינריונית בקורס". בקורסים אחרים הממ"ן האחרון הוא הצעת מחקר או שאלת מחקר, ועליו נבנית העבודה הסמינריונית עצמה.

הרף הזה שונה מכל רף אחר במטלות. בכל מקום אחר מספיק להגיש, וכאן נדרש ציון מינימלי. מי שמתכנן לכתוב סמינריון בקורס מסוים צריך לבדוק את זה לפני שהוא בוחר את הקורס ולא אחרי שהוא סיים אותו, כי ממ"ן שהוגש בציון 65 יכול לסגור את הדלת. התהליך המלא של המעבר מקורס מתקדם לעבודה סמינריונית מתואר במדריך על עבודה סמינריונית באו"פ.

מגבלות אורך, כתיבה עצמאית ובינה מלאכותית

מגבלת מילים בממ"ן היא דרישה ולא המלצה. סטודנטית תיארה במרץ 2026 את הפער בין קורסים: "בסמסטר קודם הייתי בקורס שבו הייתה מגבלה של 100 מילים לתשובה בממ"ן. בסמסטר הזה אני בקורס שיש מגבלה של 50 מילים". אחרת דיווחה שבממ"ן האחרון שלה הורידו ניקוד על חריגה משמעותית ממכסת המילים. בכיוון ההפוך, תשובה קצרה מדי מקבלת הערה על חוסר פירוט. כשיש מגבלה, היא גם רמז לאופי התשובה הנדרשת: 50 מילים מבקשות הגדרה מדויקת, ולא דיון.

הכנת המטלה היא אישית. הניסוח הרשמי מפורש: "עבודה משותפת עם סטודנט אחר תיחשב בגדר הונאה ועבירת משמעת", והעונש על הונאה במטלה כולל ביטול הממ"ן וחיוב להגיש עבודה אחרת במקומו. זה נכון גם לשימוש בבינה מלאכותית, והממ"נים הם הזירה המרכזית שבה השאלה הזו מתעוררת. הגבול בין עזרה מותרת לבין עבירת משמעת, וההבדלים בין קורסים במדיניות הזו, מפורטים במדריך על בינה מלאכותית ויושרה אקדמית.

נושא נוסף שמפיל סטודנטים הוא הפניות ומקורות. בממ"ן שמבוסס על מאמרים, ציטוט בלי מקור הוא עבירה גם כשלא הייתה כוונה להעתיק. הכללים המעשיים, ומה בדיוק נדרש בעבודה באו"פ, מרוכזים במדריך על ציטוט והפניות בעבודות.

ולבסוף, שאלה שמחזירה את עצמה לפני כל בחינה: האם מותר להעתיק לבחינה מהממ"נים שלכם? התשובה משתנה בין מנחים, ובחדות. יש מנחים שמבקשים רק לציין זאת בראש המבחן, ויש מנחים שאומרים במפורש שכל ציטוט מהממ"נים ייפסל. זו שאלה שחייבים לשאול את המנחה, במיוחד כשמדובר במבחן בית. ההבדלים בין המתכונות ומה מותר בכל אחת מהן מוסברים במדריך על מבחן בית מול בחינה בכיתה.

מתי מגיע הציון, ואיפה רואים את ההערות?

זמן הבדיקה הרשמי הוא כשלושה שבועות ממועד ההגשה. הניסוח הרשמי: "תהליך הבדיקה, הבקרה והתיעוד של ממ"ן מצריך זמן. ממ"ן שהוגש לבדיקה יוחזר מתוקן תוך כשלושה שבועות". משוב על ממ"חים מהיר יותר, כי הם נבדקים אוטומטית.

בפועל הפיזור גדול. יש מנחים שמחזירים ציון בתוך שבוע, ויש מקרים שבהם הציון מגיע אחרי הבחינה. סטודנטית דיווחה ביולי 2026: "גם ממ"נים תקבלי ציון אחרי המבחן. ממ"ן 11 קיבלתי ציון רק השבוע". זה מטריד, אבל הוא לא חוסם: הציון הסופי מחושב אחרי שכל הרכיבים קיימים, ולכן ממ"ן שנבדק באיחור עדיין נכנס לחישוב.

את המטלה הבדוקה אתם רואים במערכת המטלות, תחת "פרטי מטלה וציונים". שם מופיעים הציון, הקובץ המוחזר, והערות המנחה המסומנות בצהוב בתוך הקובץ. ההערות האלה שוות הרבה יותר מהציון עצמו, כי הן מצביעות בדיוק על מה שהמנחה מחפש, ובקורסים רבים המנחה הוא גם מי שבודק את הבחינה. סטודנט תיאר בדיוק את הדינמיקה הזו: הוא קיבל ציונים בינוניים בממ"נים עם הערות מה לתקן, והשתמש בהן להכנה לבחינה.

סימן שכדאי לעקוב אחריו: במערכת רואים אם המנחה כבר "הוריד לבדיקה" את המטלה שלכם. מטלה שלא הורדה אחרי שבועיים שלושה היא סיבה לגיטימית לשלוח תזכורת. אם המנחה לא מגיב, הכתובת הבאה היא מרכז ההוראה, ואחריו הפנייה הרשמית דרך שאילתא ופורטל הפניות.

ערעור על ציון ממ"ן: יש דבר כזה?

כן, אבל הוא עובד אחרת לגמרי מערעור על בחינה. לערעור על ציון בחינה יש הליך פורמלי, טופס, חלון זמן וגורם בודק. לערעור על ציון ממ"ן אין הליך פורמלי מקביל. מה שיש הוא פנייה ישירה אל מי שבדק.

הדרך המעשית, כפי שסטודנטים מתארים אותה, היא זו:

• פונים למנחה שבדק, במייל, עם נימוק לגופו של עניין. לא "מגיע לי יותר", אלא הצבעה על סעיף מסוים ועל מה שנכתב בו לעומת מה שהמנחה ציין בהערה.
• הערעור אינו אנונימי. בניגוד לבחינה, הממ"ן מוגש בשמכם מלכתחילה, ולכן אין מה לנסות להסתיר.
• אם המנחה לא נענה, פונים למרכז ההוראה של הקורס. זו הדרגה הבאה, וזה גם הגורם שמוסמך לבקש בדיקה נוספת.
• שימו לב שהציון יכול גם לרדת. בדיקה חוזרת היא בדיקה, לא תוספת אוטומטית.

האם זה עובד? לפעמים מאוד. סטודנט דיווח ביולי 2025 שאחרי ערעור על ממ"ן קיבל תוספת של 20 נקודות. אבל התמונה הכללית שעולה מדיווחי סטודנטים היא שההצלחה תלויה בעיקר באיכות הנימוק ובזהות הבודק. כשמדובר בממ"ן שמשקלו שתי נקודות בציון הסופי, שווה לחשב אם המאמץ מוצדק. כשמדובר בממ"ן חובה שנכשלתם בו, או בממ"ן פרוסמינריוני שדורש 70, זה כבר לא שיקול של נקודות. ההיגיון וההבדלים מול ההליך הפורמלי בבחינות מפורטים במדריך על ערעור על ציון בחינה.

הרשימה שכדאי לעבור עליה בשבוע הראשון של הסמסטר

רוב הבעיות שתוארו כאן נמנעות בעשרים דקות עבודה בתחילת הסמסטר. זה מה שכדאי לוודא:

1. נכנסתם לאתר הקורס, לסעיף "דרישות הקורס", וידעתם כמה מטלות יש, כמה מהן חובה, ומה הרף המצטבר בנקודות.
2. בדקתם אם יש מטלה שהיא חובה בפני עצמה, ואם יש מטלה עם ציון מינימלי נדרש.
3. פתחתם את מערכת המטלות והעתקתם ליומן את התאריכים שמופיעים אצלכם, לא אצל מישהו אחר.
4. בדקתם מהו מודל השקלול בקורס, ובהתאם לכך החלטתם אם להגיש מעבר למינימום.
5. קראתם את מגבלות האורך של כל מטלה, ואת הפורמט הנדרש.
6. ידעתם למי לפנות אם תצטרכו ארכה, ומתי לפנות.

הסעיף האחרון חשוב במיוחד לסטודנטים בסמסטר הראשון שלהם. המטלות אינן רק חובה מנהלית, הן מנגנון הלמידה המרכזי בקורס באו"פ, והן מה שמכריח לעבור על החומר בקצב קבוע במקום להצטבר לחודש אחד לפני הבחינה. מי שמחפש איך לבנות את השגרה הזו בפועל ימצא את הגישות שעובדות במדריך על למידה עצמית באו"פ. וההוראות הטכניות המלאות של ההגשה נמצאות במדריך הרשמי להגשת מטלה במערכת המטלות.