לימודי פסיכולוגיה באו"פ: מבנה התואר, הקורסים הכמותיים ונקודות המחקר

לימודי פסיכולוגיה הם אחד המסלולים הגדולים באוניברסיטה הפתוחה, והם גם אחד המסלולים שבהם הכי קל ללכת לאיבוד. הסיבה פשוטה: רוב התארים באו"פ בנויים מקורסים שאפשר לצרף בסדר גמיש למדי, ואילו בפסיכולוגיה יש שרשרת ארוכה של תנאי קדם שמחוברים זה לזה, יש דרישה אחת שאינה קורס ואינה מקנה נקודות זכות אבל חוסמת שני קורסי ליבה, ויש מודעות מתמדת לכך שעבור רבים התואר הזה הוא שער למשהו אחר.

המדריך הזה מסדר את המסלול לפי מה שבאמת קובע את הקצב: מבנה התואר על שכבותיו, שרשרת הקורסים הכמותיים שהיא צוואר הבקבוק המפורסם, וחובת ההשתתפות במחקרים שסטודנטים רבים מגלים רק כשההרשמה לקורס נתקעת. בסוף יש תשובה ישירה לשאלה שמרחפת מעל הכול, כמה שווה התואר הזה לעומת תואר בפסיכולוגיה במוסד אחר.

מבנה התואר: ארבע שכבות שנבנות זו על זו

נוח לחשוב על התואר בפסיכולוגיה כארבע שכבות. השכבה הראשונה היא קורסי התוכן של הליבה, השכבה השנייה היא השדרה המתודולוגית הכמותית, השכבה השלישית היא הרמה המתקדמת והעבודות הסמינריוניות, והשכבה הרביעית היא דרישות הרוחב של האוניברסיטה, שאינן פסיכולוגיה אבל בלעדיהן אין תואר. היקף התואר והחלוקה המדויקת של נקודות הזכות משתנים בין המסלולים, חד-חוגי, דו-חוגי ותואר עם חטיבה, ולכן התוכנית הלימודים המאושרת שלכם היא המסמך הקובע ולא שום רשימה כללית.

קורסי הליבה התוכניים הם הגרעין שמופיע כמעט בכל המסלולים:

מעל הליבה יושבת הרמה המתקדמת. שם נמצאים הקורסים הצרים יותר, ושם גם נכתבות העבודות הסמינריוניות. במסלול החד-חוגי נדרשות שתי עבודות סמינריוניות, ולפחות אחת מהן חייבת להיות אמפירית, כלומר עבודה שמבוססת על איסוף נתונים וניתוחם ולא רק על סקירת ספרות. במסלול הדו-חוגי נדרשת עבודה אמפירית אחת בפסיכולוגיה ועוד עבודה בחוג השני. התהליך עצמו, מהרישום לקורס המתקדם ועד קבלת הציון, מתואר במדריך על עבודה סמינריונית באו"פ, ובחירת הקורס והמנחה נדונה במדריך נפרד.

השכבה הרביעית היא דרישות הרוחב. אנגלית, ההדרכה הביבליוגרפית, הלומדה למניעת הטרדה מינית, וקורסים מרחיבי דעת שנלקחים מחוץ לתחום. דרישת האנגלית ראויה לתשומת לב מיוחדת בפסיכולוגיה, משתי סיבות. הראשונה היא שהיא תנאי קדם פורמלי לקורסים המתקדמים ולקורס פסיכולוגיה מחקרית, כך שאנגלית לא גמורה עוצרת את כל החצי השני של התואר. השנייה היא שבחינת מתא"ם, שנדרשת לקבלה לתואר שני, נערכת באנגלית ובודקת ידע בקורסי הליבה, כך שהשקעה באנגלית מוקדם משרתת גם את השלב הבא. הפרטים המלאים נמצאים במדריך על דרישת האנגלית באו"פ.

בתוך דרישות הרוחב מסתתרת הבחנה שמבלבלת רבים: קורס בחירה וקורס מרחיב דעת אינם אותו דבר. קורס בחירה יכול להיות קורס פסיכולוגיה שאינו בליבה, ואילו קורס מרחיב דעת חייב להיות משויך לתחום אחר. קורס בהיסטוריה או בספרות, למשל, נספר כמרחיב דעת לסטודנט לפסיכולוגיה. המספר המדויק הנדרש משתנה בין המסלולים ובין הפטורים שיש לכם, ולכן זו בדיוק שורה שכדאי לאמת בתוכנית הלימודים ולא להסתמך על מה ששמעתם. בעלי תואר קודם מגלים לרוב שהם פטורים מהחלק הזה כמעט כולו.

שרשרת הקורסים הכמותיים: למה כולם נתקעים בדיוק שם?

המרכיב הכמותי הוא הסיבה המרכזית לכך שתואר בפסיכולוגיה באו"פ נמשך יותר משהסטודנט תכנן. הרצף הוא מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה א (30111), מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה ב (30112), שיטות מחקר במדעי החברה (10285), רגרסיה וניתוח שונות (10286), ולבסוף פסיכולוגיה מחקרית: התנסות במחקר ובכתיבה מדעית (10851). הרצף הזה כמעט אינו מאפשר קיצורי דרך, משום שכל חוליה נשענת על זו שלפניה.

המבנה הכללי של הרצף הכמותי באו"פ, מה כל קורס דורש ואיך בונים אותו על פני סמסטרים, מפורט במדריך על המסלול הכמותי. מה שייחודי לפסיכולוגיה הוא ההשלכה: ברוב התחומים כישלון בסטטיסטיקה ב מעכב קורס אחד או שניים, ובפסיכולוגיה הוא מעכב את כל חצי התואר העליון. הסיבה היא ש-10851 דורש את שני קורסי הסטטיסטיקה ואת שיטות המחקר כתנאי קבלה, ו-10851 עצמו הוא תנאי לקורסים המתקדמים, והקורסים המתקדמים הם תנאי לעבודות הסמינריוניות. שרשרת של ארבע חוליות, שכל הפסקה בה מזיזה את סיום התואר בשנה.

מכאן גם נובעת עצה מעשית שחוזרת שוב ושוב בין סטודנטים ותיקים: אל תשמרו את הסטטיסטיקה לסוף. התחילו אותה בשנה הראשונה, גם אם זה לא הקורס שבגללו נרשמתם לפסיכולוגיה. מי שנכשל בקורס כמותי ומתלבט מה לעשות ימצא את מסלולי הפעולה במדריך על כישלון בקורס.

נקודה נוספת שמבלבלת: רגרסיה וניתוח שונות (10286) אינו תנאי קבלה פורמלי לפסיכולוגיה מחקרית, אלא ידע קודם מומלץ. אפשר טכנית לקחת את שניהם באותו סמסטר, אבל מי שעשה זאת מדווח שהשילוב כבד, משום ששני הקורסים דורשים עבודה כמותית שוטפת באותם שבועות.

פסיכולוגיה מחקרית (10851): השער לחצי השני של התואר

פסיכולוגיה מחקרית: התנסות במחקר ובכתיבה מדעית הוא קורס בהיקף 4 נקודות זכות ברמה רגילה, והוא הצומת החשוב ביותר בתואר. תנאי הקבלה הרשמיים שלו הם מבוא לפסיכולוגיה, שני קורסי הסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה, שיטות מחקר במדעי החברה, עמידה בדרישת האנגלית ועמידה בדרישת ההדרכה הביבליוגרפית. זו הרשימה שמפילה הכי הרבה סטודנטים, בדרך כלל בגלל שורה אחת שנשכחה, ההדרכה הביבליוגרפית, שנראית כמו פורמליות קטנה עד הרגע שבו היא חוסמת הרשמה.

מה שעושים בקורס הוא בדיוק מה שהשם מבטיח: מתכננים מחקר, אוספים נתונים, מנתחים אותם וכותבים דוח מדעי. חלק ניכר מהעבודה נעשה בזוגות, ולכן איכות החוויה תלויה גם בשותף. סטודנטים מדווחים שהמטלה הראשונה היא הכבדה ביותר ושמשם העומס יורד. מי שרוצה להבין את מערכת המטלות עצמה ימצא הסבר במדריך על ממ"נים באו"פ.

יש לקורס הזה ערך נוסף שקל לפספס. המנחה בקורס מכיר את העבודה המחקרית שלכם מקרוב, וזה אחד המקומות הבודדים בתואר באו"פ שבהם נוצר קשר אישי עם איש סגל שיכול לכתוב המלצה מחקרית אמיתית. מי שמכוון לתואר שני צריך להיכנס לקורס עם המודעות הזו ולא לגלות אותה בדיעבד.

חובת ההשתתפות במחקרים: הדרישה שמגלים באיחור

זו הדרישה הייחודית ביותר בתואר הזה, והיא גם זו שמייצרת את הכי הרבה הפתעות. השתתפות במחקרים בפסיכולוגיה ובחינוך (91412) רשום במערכת כקורס, אבל הוא אינו קורס. אין בו חומר לימוד, אין בחינה, ואין בו נקודות זכות כלל. הרעיון שמאחוריו הוא שסטודנט לפסיכולוגיה צריך לחוות את המחקר מצדו השני, כנחקר, לפני שהוא לומד לנתח נתונים של אחרים.

כמה נדרש ואיך צוברים?

הדרישה הרשמית היא שלוש שעות של השתתפות במחקר. לא שלוש שעות לכל קורס, אלא שלוש שעות אחת ויחידה לכל אורך התואר. זו נקודה שמבלבלת רבים, משום שהדרישה מופיעה כתנאי קבלה גם באישיות וגם בפסיכולוגיה קוגניטיבית, ונדמה שצריך לבצע אותה פעמיים. לא צריך. מי שביצע אותה לפני הקורס הראשון, הביצוע תקף גם לשני ולכל מה שבא אחריו.

בפועל מגיעים למעבדות בקמפוס ברעננה ומשתתפים במחקרים שרצים באותו יום. זה יכול להיות מטלות ממוחשבות, משימות קוגניטיביות קצרות, או מילוי שאלוני עמדות. לא נדרשת שום הכנה מוקדמת ולא נדרש שום ידע. מקבלים הסבר במקום ומבצעים. סטודנטים מתארים את החוויה כארוכה ולא מרתקת במיוחד, ולעיתים משחררים מוקדם, אבל צריך לתכנן את היום בהנחה שזה באמת יימשך שלוש שעות.

איך נרשמים?

ההרשמה אינה נמצאת במקום שבו היינו מחפשים אותה, וזו הסיבה שהשאלה הזו חוזרת בכל סמסטר. הנתיב הוא: שאילתא, ומשם ל-OP4U, ובתוכו הרשמה לקורסים ועבודות, ובתוכו מפגשי הנחיה בקורסים, ושם הרשמה למחקר בפסיכולוגיה. זה לא מופיע ברשימת הקורסים הרגילה ולא בעמוד ההרשמה לסמסטר.

המלכודת המעשית היא זמינות. מספר התורים מוגבל, והם נסגרים מהר לקראת תחילת סמסטר. סטודנטים מדווחים על תקופות שבהן כל התאריכים היו תפוסים ועל פניות במייל שלא נענו במשך ימים. המסקנה המעשית פשוטה: תפסו תור לפני שאתם נרשמים לאישיות או לקוגניטיבית, ולא אחרי. הרישום לקורס בלי שהדרישה בוצעה יופיע כסטטוס שירות לא תקין, וההרשמה לא תושלם.

מה קורה אם לא מבצעים, והאם יש חלופה?

אם לא ביצעתם, לא תוכלו להירשם לאישיות: תאוריה ומחקר ולא לפסיכולוגיה קוגניטיבית, ולא לקורסים המתקדמים בפסיכולוגיה ובחינוך. אין קנס ואין רישום שלילי, פשוט דלת סגורה. מכיוון ששני הקורסים האלה הם ליבה ולא בחירה, דחייה של הדרישה היא דחייה של התואר.

לגבי חלופות, התמונה היא זו: אין פטור גורף ואין מסלול חלופי רשמי שמפורסם בדף הקורס. מה שכן קיים בפועל הוא טיפול פרטני. סטודנטים שגרים רחוק מרעננה, או שהנגישות הפיזית מקשה עליהם, פונים ישירות למעבדה ומבקשים לבצע את ההשתתפות מרחוק, ויש מי שקיבל אישור כזה. זה לא זכות אוטומטית ולא משהו שמסדרים ביום אחד, ולכן מי שיודע מראש שהנסיעה אינה אפשרית צריך לפתוח את הפנייה חודשים מראש ולא שבוע לפני ההרשמה. ייעוץ אקדמי הוא נקודת פתיחה טובה כשלא ברור למי לפנות.

קורסי ההתנסות: מה הם דורשים בפועל?

מעבר לקורס פסיכולוגיה מחקרית, יש בתואר שני מרכיבי התנסות שכדאי להכיר מראש משום ששניהם דורשים תכנון ארוך טווח.

הראשון הוא פסיכולוגיה פיזיולוגית (10615). זה קורס שנתי, 6 נקודות זכות ברמה רגילה, שנפרס על שני סמסטרים רצופים עם בחינה בסוף כל סמסטר. המבנה הזה יוצר שתי שאלות חוזרות. האחת היא אם צריך להירשם מחדש לסמסטר השני, והתשובה היא שלא, ההמשך מתבצע כחלק מהרישום המקורי. השנייה היא אם שתי הבחינות עדיפות על אחת, והתשובה של מי שסיים היא שכן, בגלל היקף החומר. הקורס נחשב לעמוס במיוחד בגלל אוצר המילים הביולוגי החדש, ורבים ממליצים עליו דווקא בהנחיה מוגברת. עצה שחוזרת היא לשלב את פסיכולוגיה קוגניטיבית עם הסמסטר השני של פיזיולוגית ולא עם הראשון, משום שיש חפיפה בחומר שמקלה על שניהם.

השני הוא התנסות מעשית בפסיכולוגיה (10850), 4 נקודות זכות ברמה רגילה. זהו קורס בחירה שנתי ולא דרישת חובה לתואר, ולמרות זאת הוא המרכיב שהכי הרבה סטודנטים שואלים עליו. ההתנסות מתבצעת במוסד מתאים, בהיקף של שעתיים לפחות בכל שבוע, עם הדרכה אישית או קבוצתית מצד המוסד ומצד מנחה מהאוניברסיטה. יש חובת נוכחות גם במקום ההתנסות וגם במפגשי ההדרכה, ואי אפשר ללמוד את הקורס מרחוק. תנאי הקדם כוללים מבוא לפסיכולוגיה, אישיות, פסיכופתולוגיה והרקע הסטטיסטי והמתודולוגי.

שתי נקודות מעשיות שסטודנטים מדגישים. הראשונה היא שההרשמה אינה אוטומטית: יש תהליך מיון, כולל ראיונות, והוא נפתח כשנה לפני תחילת ההתנסות. השנייה היא התזמון. ההמלצה שמקבלים בסופה נחשבת רלוונטית לפרק זמן מוגבל, ולכן מי שמכוון לתואר שני עדיף לו לבצע את ההתנסות לקראת סוף התואר ולא בתחילתו. מי שלא מתכוון למסלול הקליני יכול לוותר על הקורס בלי לפגוע בתואר.

סדר לימוד מומלץ ונקודות הפיצול הנפוצות

אין סדר אחד נכון, אבל יש כמה כללים שחוזרים אצל מי שסיים. מבוא לפסיכולוגיה מוקדם, כי הוא חוסם קורסים רבים ומשום שכדאי שיישאר זמן לשפר בו ציון אם צריך. סטטיסטיקה א כבר בסמסטר הראשון או השני. אנגלית וההדרכה הביבליוגרפית מוקדם, כי הן חוסמות את כל החצי השני. אחר כך קורסי ליבה בקצב, ולבסוף מתקדמים וסמינריונים.

נקודות הפיצול שחוזרות בהתלבטויות: לא לשלב מבוא לפסיכולוגיה עם פסיכולוגיה חברתית באותו סמסטר, משום ששניהם עתירי שינון ודורשים דיוק בניסוח. לא לשלב שני קורסים כמותיים כבדים יחד. לשלב קורס כבד אחד עם קורס נוח, למשל התפתחותית או קורס מרחיב דעת. ולשים לב שפסיכולוגיה חברתית מופיעה כתנאי קדם בחלק מהקורסים המתקדמים, ולכן לא כדאי לדחוף אותה לסוף. שיקולי העומס הכלליים מפורטים במדריך על כמה קורסים לקחת בסמסטר, ורשימות קורסים נוחים לשילוב נמצאות במדריך על הקורסים הקלים באו"פ.

הערה על התזמון שבו אתם קוראים את זה: סמסטר הסתיו 2027א נפתח ב-25 באוקטובר 2026, וההרשמה אליו כבר מאחורינו. מי שמסתכל עכשיו על המערכת שלו ומגלה חוליה חסרה, למשל שנרשם לאישיות בלי שביצע את ההשתתפות במחקרים, עדיין יכול לפעול. חשוב רק לדעת שבשלב הזה כל שינוי עולה כסף, והעלות גדלה ככל שמתקרבים לפתיחת הסמסטר. שלושת המסלולים, ביטול, דחייה והחלפה, וההבדל במחיר ביניהם, מפורטים במדריך על ביטול, דחייה או החלפה של קורס.

הכלי הבא עובר על שערי החסימה המרכזיים בתואר ומראה מה פתוח לכם עכשיו, מה חסום, ומה הצעד היחיד שפותח את הכי הרבה דלתות.

הקורסים העמוסים ומה סטודנטים מדווחים עליהם

לא כל קורסי הליבה נולדו שווים, וכדאי להיכנס אליהם עם ציפיות מכוילות.

מבוא לפסיכולוגיה נחשב לעמוס מהצפוי. הסיבה אינה קושי מושגי אלא פריסה: הקורס עובר על כל תחומי הפסיכולוגיה, והבחינה שואלת שאלות ממוקדות על חלקים קטנים בחומר ומצפה לניסוח מדויק עם מילות המפתח שנלמדו. סטודנטים מזהירים שגם מי שיודע את החומר מקורס אחר צריך לענות לפי מה שנלמד כאן.

פסיכולוגיה חברתית מתואר כקורס שהחומר בו אינטואיטיבי אבל הבדיקה מחמירה, בעיקר בשאלות נכון או לא נכון שמנוסחות בדקדקנות. פסיכופתולוגיה נתפס כאחד העמוסים בהיקף הקריאה. פסיכולוגיה פיזיולוגית הוא העמוס מכולם אבל גם המדובר לטובה. פסיכולוגיה התפתחותית נחשב לנוח ביותר בליבה, ולכן הוא הבחירה הטבעית לשילוב לצד קורס כבד.

בצד הבחירה, סטודנטים מפנים לקורסים כמו הפסיכולוגיה של השיפוט האינטואיטיבי (10352), פסיכולוגיה בין-תרבותית (10557), יחסים בין קבוצות (10575), מוח וקוגניציה (10941) ופסיכולוגיה של משא ומתן (10973). חלקם מתקדמים ומשמשים בסיס לעבודה סמינריונית. יש גם סמינרי מחקר למצטיינים, שאליהם נכנסים דרך ראיון, והם אחת הדרכים הטובות ביותר ליצור קשר מחקרי אמיתי עם סגל.

פסיכולוגיה כחוג בתואר דו-חוגי

פסיכולוגיה נלמדת גם כחוג בתואר דו-חוגי, בשילובים כמו סוציולוגיה, פילוסופיה, מדעי הקוגניציה ומדעי היהדות, וגם כחטיבה בתוך תואר חד-חוגי בתחום אחר. ההבדלים בין המסלולים, ומתי כל אחד מהם משתלם, מוסברים במדריך על חד-חוגי או דו-חוגי, ומבנה החטיבות מוסבר במדריך על חטיבות באו"פ.

מה שחשוב לדעת ספציפית לפסיכולוגיה: הדרישות המתודולוגיות אינן מתקצרות משמעותית בדו-חוגי. גם שם צריך את הסטטיסטיקה, את שיטות המחקר ואת פסיכולוגיה מחקרית, ובדרך כלל גם את ההשתתפות במחקרים. מה שמשתנה הוא היקף קורסי התוכן וכמות העבודות הסמינריוניות: בדו-חוגי נדרשת עבודה אמפירית בפסיכולוגיה ועוד עבודה בחוג השני, במקום שתי עבודות בפסיכולוגיה.

יש גם שני מסלולים לבעלי תואר קודם, והבלבול ביניהם עולה שוב ושוב. חוג בפסיכולוגיה לאחר תואר הוא מסלול קצר יותר, שחוסך בדרך כלל כשנה לעומת תואר נוסף לאחר תואר, בעיקר משום שהפטורים מקורסי הרוחב ומרחיבי הדעת כבר קיימים. אבל ההבדל אינו רק בזמן. חלק מהמוסדות דורשים למסלול הקליני תואר ראשון שהתואר שלו הוא פסיכולוגיה או מדעי ההתנהגות, ולא אישור על חוג. זו בדיקה שחובה לעשות מול המוסד הספציפי לפני שבוחרים מסלול, ולא אחרי. נושא ההכרה בקורסים מתואר במדריך על הכרה בלימודים קודמים.

מה שווה התואר הזה מול תואר בפסיכולוגיה במוסד אחר?

זו השאלה שמדירה שינה, ולכן שווה לענות עליה ישירות. התשובה הכללית על מעבר מהאו"פ לתואר שני מפורטת במדריך על האם תואר מהאוניברסיטה הפתוחה פוגע בקבלה לתואר שני, וכאן נוסיף רק את מה שספציפי לפסיכולוגיה.

ראשית, התואר עצמו אינו החסם. הוא תואר אקדמי מוכר לכל דבר, ותוכנית הלימודים כוללת בדיוק את קורסי הליבה שמוסדות אחרים דורשים. מי שנכשל בקבלה לתואר שני קליני כמעט אף פעם לא נכשל משום שכתוב באוניברסיטה הפתוחה על גיליון הציונים.

שנית, מה שכן קובע הוא תמהיל של ארבעה דברים, ובשלושה מהם התואר הפתוח אינו נחות כלל. הממוצע נשקל, ומכיוון שהתחרות על המסלול הקליני קיצונית, סטודנטים מדווחים על מוסדות שמציבים רף גבוה מאוד בקורסי הפסיכולוגיה. המשמעות ברורה: בפסיכולוגיה הציון בכל קורס ליבה חשוב יותר מאשר ברוב התארים האחרים, ושיפור ציון הוא השקעה ולא מותרות. הנושא של הצטיינות והמשמעות שלה בקבלה מפורט בנפרד. בחינת מתא"ם היא מבחן חיצוני שנערך באנגלית ובודק ידע בקורסי הליבה ובסטטיסטיקה, והיא אינה מוטה לשום מוסד. ניסיון שדה, שנדרש לרוב כהמלצה מפסיכולוג קליני או מעובד סוציאלי קליני על בסיס תקופת התנסות של כשנה, נצבר מחוץ לאוניברסיטה בכל מקרה.

המרכיב הרביעי הוא זה שבו כן קיים פער אמיתי, ואין טעם לרכך אותו: המלצות אקדמיות. בתואר שנלמד בכיתות קטנות, סטודנט נפגש עם מרצים באופן קבוע וקשר אישי נוצר מעצמו. באו"פ הוא לא נוצר מעצמו, וצריך לייצר אותו במכוון. הדרכים לכך קיימות והן ידועות: המנחה בקורס פסיכולוגיה מחקרית, המנחה של העבודה הסמינריונית האמפירית, וסמינרי המחקר למצטיינים שאליהם נכנסים בראיון. מי שעושה את הקורסים האלה בקצב מהיר, בלי מגע עם המנחה ובלי לבקש משוב, יגיע לשלב ההרשמה עם גיליון ציונים מצוין ובלי אף אחד שיכול לכתוב עליו משפט אישי.

שלוש ההחלטות שנגזרות מזה מעשיות מאוד. לבחור מנחה לעבודה האמפירית לפי תחום שבאמת מעניין אתכם ולהישאר איתו בקשר. להתייחס לקורס פסיכולוגיה מחקרית כאל הזדמנות ולא כאל מכשול. ולנסות להיכנס לסמינר מחקר אם הממוצע מאפשר. מי שעושה את שלושת אלה מגיע לוועדת קבלה עם תיק שאינו נופל מזה של בוגר מוסד אחר.

נקודה אחרונה בעניין תזמון, שנוטים לפספס: בחינת מתא"ם אינה נערכת בכל חודש, וההרשמה לתארים שניים נסגרת ברוב המוסדות באמצע שנת הלימודים ולא בסופה. מי שמתכנן מעבר ישיר, בלי שנת המתנה, צריך שהציונים, ההמלצות וניסיון השדה יהיו מוכנים כבר בשנה שלפני סיום התואר. זו הסיבה שהעצה החוזרת היא לבצע את ההתנסות המעשית בשנה הלפני אחרונה, ולכתוב את העבודה הסמינריונית האמפירית לפני השנייה ולא אחריה.

ארבעה דברים שלא כדאי לדחות

אם לוקחים מהמדריך הזה ארבעה דברים בלבד, אלה הם:

• ההשתתפות במחקרים. שלוש שעות, פעם אחת בתואר, בלי נקודות זכות. תופסים תור מוקדם, לפני ההרשמה לאישיות או לקוגניטיבית. זו הדרישה הכי זולה בתואר והיא חוסמת הכי הרבה.
• הרצף הכמותי. סטטיסטיקה א מהשנה הראשונה. כל עיכוב שם מתגלגל לארבע חוליות קדימה.
• אנגלית וההדרכה הביבליוגרפית. שתיהן תנאי קדם לפסיכולוגיה מחקרית ולמתקדמים, ושתיהן נוטות להישכח.
• הקשר עם הסגל. אם התואר הזה הוא שער לתואר שני, ההמלצות הן המרכיב היחיד שלא נבנה מעצמו, ובונים אותו בקורס המחקרי ובסמינריון האמפירי.

מעבר לזה, שווה לשבת פעם אחת עם תוכנית הלימודים המאושרת ולסמן בה מה כבר בוצע ומה חסום, ולחזור לתרגיל הזה בכל תחילת שנה. התואר בפסיכולוגיה באו"פ לא מסובך יותר מאחרים, הוא פשוט פחות סלחן לתכנון מאולתר.