אם יש נושא אחד שחוזר שוב ושוב בקבוצות הסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה, זה האנגלית. "יש לי פטור, אז סיימתי עם זה?", "המבחן בקורס תוכן הוא באנגלית?", "מתקדמים ב נכנס לי לממוצע?", "אפשר להירשם לקורס מתקדם לפני שסיימתי אנגלית?". התשובות מסתובבות בקבוצות בחתיכות, חלקן מדויקות וחלקן פשוט שגויות, וקל מאוד להתבלבל. המאמר הזה מרכז את כל מה שצריך לדעת, על בסיס ההנחיות הרשמיות של האוניברסיטה ושל המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), יחד עם הניסיון המצטבר של סטודנטים שכבר עברו את זה.
למה בכלל יש דרישת אנגלית, ועל מי היא חלה
בדצמבר 2019 קיבלה המל"ג החלטה שמשנה את כללי המשחק: כל סטודנט שמתחיל תואר ראשון במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל החל משנת הלימודים תשפ"ב (סמסטר סתיו 2022) מחויב ללמוד לפחות שני קורסים בשפה האנגלית במהלך התואר. זו לא יוזמה של האוניברסיטה הפתוחה אלא דרישה ארצית שחלה על כל המוסדות.
הרעיון מאחורי הרפורמה הוא שכל בוגר תואר יצא עם יכולת תפקוד אקדמי באנגלית, ולכן ההחלטה נוסחה כך שגם מי שהאנגלית שלו מצוינת לא "פטור" לגמרי, אלא מתבקש להתנסות בלימוד תוכן אקדמי בשפה. כאן בדיוק נולד הבלבול הגדול, ואליו נגיע מיד.
שלב ראשון: בחינת הסיווג שקובעת מאיפה אתם מתחילים
לפני הכל, האוניברסיטה צריכה לדעת מה רמת האנגלית שלכם. הסיווג נקבע באחת משתי דרכים:
מי שניגש לבחינה הפסיכומטרית יכול להשתמש בציון הפרק באנגלית לצורך הסיווג. מי שלא, ניגש לבחינת אמירנט (השם הקודם שלה היה אמיר"ם), שהיא בחינת מיון ממוחשבת. נרשמים אליה דרך האוניברסיטה הפתוחה או דרך המרכז הארצי לבחינות ולהערכה. חשוב לדעת: הבחינה המקוונת הישנה מסוג רמ"א, שהתבססה על הקורס המקוון של האו"פ, בוטלה, כך שאמירנט והפסיכומטרי הם הערוצים הרלוונטיים היום.
טיפ מהשטח: ציון הסיווג קובע כמה קורסי שפה תצטרכו, ולכן שווה להגיע לאמירנט מוכנים. אפשר לשפר את הציון בבחינה חוזרת, ויש סטודנטים שדיווחו שהשקעה קצרה לפני הבחינה חסכה להם סמסטר שלם של קורס שפה.
שלוש הרמות, ומה כל אחת מחייבת אתכם לעשות
תוצאת הסיווג משייכת אתכם לאחת משלוש קבוצות, ולכל קבוצה מסלול שונה. זה הלב של כל הסיפור:
תרשים זרימה: מה אני חייב ללמוד באנגלית?
סווגתי מתחת לרמת מתקדמים ב
אלמד קורסי שפה עד שאגיע לרמת פטור (לפי הצורך: טרום בסיסי, בסיסי, מתקדמים א, מתקדמים ב). שני קורסי השפה האלה הם שמשלימים את הדרישה. לא חייב קורס תוכן באנגלית.
סווגתי לרמת מתקדמים ב
אלמד את קורס השפה מתקדמים ב, ובנוסף קורס תוכן אקדמי אחד באנגלית.
סווגתי לרמת פטור
אני פטור מקורסי השפה, אבל נדרש ללמוד שני קורסי תוכן אקדמיים באנגלית במהלך התואר.
ההבדל הקריטי: "פטור" הוא לא "פטור מאנגלית"
זו אי ההבנה שגורמת ליותר תסכול מכל דבר אחר. סטודנטים רבים שומעים שקיבלו "פטור" ומבינים שגמרו עם האנגלית, ואז מגלים באמצע התואר שהם עדיין חייבים שני קורסים. אז שיהיה ברור:
פטור פירושו פטור מקורסי השפה בלבד. הוא לא פוטר אתכם מהדרישה הארצית. מי שמסווג לרמת פטור עדיין נדרש לשני קורסי תוכן אקדמיים באנגלית. במילים אחרות, ככל שהאנגלית שלכם טובה יותר, אתם לומדים פחות שיעורי שפה, אבל נדרשים ליותר לימוד של תוכן ממש בשפה.
שאלה נפוצה נוספת: "הקורס שמוצע לי באנגלית הוא חלק מחטיבת הבחירה שלי, אז הוא נחשב גם כאנגלית וגם כקורס בחירה, סוג של שניים בעבור אחד?". התשובה היא כן, ובדיוק זו הנקודה: קורס תוכן באנגלית הוא קורס אקדמי רגיל לכל דבר, שגם נספר בתואר כקורס בחירה או חובה לפי תכניתכם, וגם סוגר את דרישת האנגלית. זה לא "מסלול נפרד", אלא קורס מהתואר שלכם שבמקרה מועבר באנגלית.
טבלת השוואה: קורסי שפה מול קורסי תוכן באנגלית
כדי לסדר את הבלבול במבט אחד, הנה ההבדלים המרכזיים בין שני סוגי הקורסים שמתערבבים כל הזמן בשיחות:
| קורסי שפה באנגלית | קורסי תוכן באנגלית | |
|---|---|---|
| מה זה | קורסים שמלמדים את השפה האנגלית עצמה: קריאה, הבנת הנקרא, אוצר מילים וכתיבה. | קורסים אקדמיים מתחום הדעת שלכם, שחומר הלימוד וההוראה בהם מועברים באנגלית. |
| דוגמאות | טרום בסיסי, בסיסי, מתקדמים א, מתקדמים ב. | מבוא לסכסוך הישראלי-ערבי (10885), מבוא לאומנויות בגרסתו האנגלית, וקורסים שמוצעים בשתי גרסאות במקביל (למשל 10845). |
| מה לומדים בו | את השפה. המטרה היא לשפר את רמת האנגלית עד לרמת פטור. | את התוכן האקדמי של הקורס (היסטוריה, פסיכולוגיה וכדומה), כשהשפה היא רק הכלי. |
| האם נושא נ"ז ונספר בממוצע | ככלל לא. מופיע בגיליון הציונים כדרישה שמולאה, אך לרוב אינו נספר בממוצע התואר. | כן. קורס אקדמי לכל דבר, שנושא נקודות זכות והציון בו נספר בממוצע התואר. |
| למי זה רלוונטי | למי שסווג מתחת לרמת פטור ועדיין צריך להעלות את רמת האנגלית. | למי שסווג למתקדמים ב (קורס תוכן אחד) או לרמת פטור (שני קורסי תוכן). |
| מתכונת בחינה אופיינית | בחינת שפה (במתקדמים ב: הבנת קטעים שלא נראו מראש וזיהוי הרעיון המרכזי), עם לחץ זמן ניכר. | משתנה לפי הקורס. בחלק מהקורסים הבחינה כולה אמריקאית ונחשבת קלה יחסית, באחרים נדרש יותר. |
| נוכחות | נוכחות חובה, וברמות הנמוכות יש יותר מפגשים לאורך הסמסטר. | כמו קורס אקדמי רגיל בתחום, לפי מתכונת ההנחיה של אותו קורס. |
מה זה בעצם "קורס תוכן באנגלית", ואיפה מוצאים את הרשימה
קורס תוכן באנגלית הוא קורס בתחום הדעת שלכם שחומר הלימוד וההוראה בו באנגלית. האוניברסיטה מתרגמת ומפתחת בהדרגה קורסים כאלה, ומפרסמת רשימה מעודכנת לפי תחומי לימוד בעמוד הייעודי "קורסי תוכן באנגלית" באתר התארים של האו"פ. שם תוכלו לראות אילו קורסים פתוחים בשפה האנגלית, והם מסומנים גם בתוך כל אחת מתכניות הלימודים.
כמה דוגמאות קונקרטיות שמופיעות במערכת: הקורס מבוא לסכסוך הישראלי-ערבי (קוד 10885) מועבר באנגלית, ותנאי הקבלה אליו הוא פטור מקורסי שפה באנגלית. סטודנטים שלמדו אותו דיווחו שהמבחן היה כולו אמריקאי (שאלות רב ברירה, בלי צורך לכתוב תשובות פתוחות באנגלית), שהדרישות כללו ממן אחד, ושבסך הכל הם חוו אותו כקליל יחסית. דוגמאות נוספות שעלו מהשטח הן מבוא לאומנויות בגרסתו האנגלית, וקורסים שמוצעים בשתי גרסאות במקביל, עברית ואנגלית (למשל הקורס 10845). חשוב לבדוק בעצמכם ברשימה הרשמית מה פתוח בסמסטר הרלוונטי ומה מתאים לתכנית שלכם, כי ההיצע משתנה משנה לשנה.
חוכמת ההמון: מבחן בקורס תוכן באנגלית לא בהכרח אומר שתצטרכו לכתוב מסה באנגלית. בחלק מהקורסים הבחינה כולה אמריקאית, ולעיתים אפילו עם שאלות בחירה. לכן לפני שנבהלים, שווה לבדוק באתר הקורס ובקבוצות מה מתכונת הבחינה דווקא בקורס הספציפי שאתם שוקלים.
שאלת הנ"ז: האם זה נספר לי בממוצע התואר?
זו אחת השאלות שהכי מבלבלות, וצריך להפריד בין שני סוגי קורסים:
קורסי השפה (טרום בסיסי, בסיסי, מתקדמים א, מתקדמים ב) ככלל אינם נושאים נקודות זכות אקדמיות לתואר, ואינם נספרים בממוצע. הם מופיעים בגיליון הציונים כדרישה שמילאתם, אבל הם לא "מורידים" או "מעלים" את הממוצע שלכם. בדיוק בגלל זה רבים שואלים אם בכלל מסתכלים על הציון במתקדמים ב, והתשובה היא שמבחינת הממוצע האקדמי המשקל שלו שונה לחלוטין מקורס תוכן.
קורסי התוכן באנגלית, לעומת זאת, הם קורסים אקדמיים לכל דבר. הם נושאים נקודות זכות והציון בהם נספר בממוצע התואר בדיוק כמו כל קורס אחר. זו נקודה חשובה לשיקול, ונחזור אליה בפרק האסטרטגיה.
מתקדמים ב: למה כל הקבוצה רועשת אחרי המבחן
אם יש קורס שפה אחד שמייצר חרדה, זה מתקדמים ב, הרמה שמובילה לפטור. הנה מה שכדאי לדעת מראש, על בסיס עדויות חוזרות מהשטח:
מבנה הבחינה מתבסס על קטעי קריאה שלא ראיתם מראש, כשנדרש להבין את הרעיון המרכזי של כל פסקה ולנסח אותו במילים שלכם. רבים מתארים אותה כבחינה שדורשת הבנה והסקת מסקנות "בין השורות" יותר מאשר שליטה באוצר מילים. לחץ הזמן הוא תלונה חוזרת, ומי שזכאי לתוספת זמן מדווח שזה עשה הבדל גדול.
חשוב גם לשמור על פרספקטיבה. בקבוצות יש כמעט "טקס" קבוע: ביום שאחרי הבחינה כולם כותבים שהיא הייתה בלתי אפשרית, ואז כשמגיעים הציונים מתברר שהרוב עברו. יש אפילו ויכוח חוזר אם מתקדמים א קשה יותר ממתקדמים ב, מה שמראה שזו חוויה מאוד אישית. המסקנה המעשית: אל תיבהלו מהרעש, אבל כן התכוננו ברצינות, ושקלו תוספת זמן אם אתם זכאים לה.
נקודה לוגיסטית: קורסי השפה כוללים נוכחות חובה, וברמות הנמוכות יש יותר מפגשים לאורך הסמסטר. סטודנטים שעבדו במקביל ציינו שזה גורם לעומס ניכר, ולכן כדאי לקחת זאת בחשבון כשבונים את מערכת השעות.
אפשר ללמוד קורס מתקדם לפני שסיימתי את האנגלית?
זו שאלה שעולה הרבה, במיוחד אצל מי שלא רוצה "לבזבז" סמסטר. ככלל, ההתקדמות בתואר כרוכה בעמידה בדרישת האנגלית, אבל יש גמישות. סטודנטים רבים דיווחו שכאשר הם נמצאים כבר ברמת מתקדמים ב, הם הצליחו לקבל אישור חריג ללמוד קורס מתקדם במקביל, אם פתחו פנייה וביקשו זאת.
שימו לב לסייג חשוב שעלה מהשטח: אם נכשלתם בבחינת האנגלית, נוטים לא לאשר חריגה, מפני שהאנגלית מוגדרת דרישת חובה. כלומר, "במקביל תוך כדי התקדמות" זה לרוב אפשרי, אבל "במקום לעמוד בדרישה" זה לא. הדרך הנכונה היא לפתוח פנייה בשאילתא, להסביר את המצב, ולבקש את האישור באופן מסודר מול הרכז או הרכזת הרלוונטיים.
אסטרטגיה: כדאי לכוון לפטור, או דווקא להישאר במתקדמים ב?
כאן יש שתי גישות לגיטימיות שנשמעות בקבוצות, וכדאי להכיר את שתיהן:
הגישה הראשונה אומרת: תמיד עדיף פטור. פטור חוסך לכם קורסי שפה, שמאריכים את הלוז ומעכבים את ההתקדמות בתואר, ואת "החובה" אפשר אז לספוג בתוך קורסי התוכן ממילא. מי שמחזיק בגישה הזו טוען שכל סמסטר של קורס שפה הוא עיכוב מיותר.
הגישה השנייה זהירה יותר. מכיוון שקורסי התוכן באנגלית נספרים בממוצע התואר, מי שחושש מהאנגלית שלו עלול להעדיף דווקא לא להגיע ישר לרמת פטור, כדי לא להעמיס שני קורסים נשפטים בשפה שעדיין לא נוחה לו. השיקול כאן הוא הגנה על הממוצע.
אין כאן תשובה אחת נכונה, וזה תלוי בכם: ברמת האנגלית האמיתית שלכם, בקצב שאתם רוצים לסיים בו, ובכמה הממוצע קריטי עבורכם (למשל אם אתם מכוונים לתואר שני תחרותי). מי שבטוח באנגלית שלו ירוויח מפטור; מי שפחות בטוח עשוי להעדיף לבסס יסודות לפני שלוקח שני קורסי תוכן.
נקודה למסלול הפסיכולוגיה: הקשר למבחן המתאם
סטודנטים לפסיכולוגיה ששואפים לתואר שני צריכים לדעת שבחינת המתאם, בחינת המיון לתואר שני, מועברת באנגלית. המשמעות המעשית היא שהשקעה באנגלית במהלך התואר משרתת שתי מטרות בו זמנית: עמידה בדרישת המל"ג, וגם הכנה טובה יותר למתאם. סטודנטים ציינו שלימוד קורסי תוכן באנגלית חיזק להם את הביטחון לקראת המתאם. שימו לב גם שהיצע קורסי התוכן באנגלית הרלוונטיים לפסיכולוגיה מצומצם יחסית, ולכן כדאי לבדוק מוקדם ברשימה הרשמית מה פתוח, ולשלב זאת בתכנון התואר במקום להשאיר לרגע האחרון.
טעויות נפוצות ומה כדאי לעשות כבר עכשיו
כדי לסכם לכדי פעולה, הנה התקלות החוזרות והדרך לעקוף אותן:
- לחשוב ש"פטור" סוגר את הנושא. לא. אם סווגתם לפטור, אתם עדיין צריכים שני קורסי תוכן באנגלית. תכננו אותם מראש.
- לדחות את האנגלית לסוף התואר. זו מלכודת קלאסית. עדיף להתחיל מוקדם, גם כי קורסי השפה מאריכים את הלוז, וגם כי דרישת האנגלית עשויה לחסום התקדמות לקורסים מתקדמים.
- להירשם לקורס תוכן בלי לבדוק את מתכונת הבחינה. חלק מהקורסים עם מבחן אמריקאי וקלים יחסית, אחרים דורשים יותר. בדקו באתר הקורס ושאלו בקבוצה על הקורס הספציפי.
- לבלבל בין נ"ז של קורס שפה לקורס תוכן. קורס שפה לרוב לא נספר בממוצע; קורס תוכן כן. זה משנה את כל השיקול האסטרטגי.
- להניח שאי אפשר ללמוד מתקדם לפני שסיימתי אנגלית. אם אתם כבר במתקדמים ב, פתחו פנייה ובקשו אישור חריג ללמוד במקביל.
צעד ראשון מומלץ: היכנסו לעמוד הסיווג ולעמוד דרישות האנגלית באתר היחידה לאנגלית כשפה בין לאומית של האו"פ, בדקו את רמת הסיווג שלכם, ופתחו את רשימת קורסי התוכן באנגלית לפי תחום הדעת שלכם. אם משהו לא ברור, פנייה למחלקת הייעוץ ללימודים אקדמיים תחסוך לכם הרבה ניחושים.
לסיכום
דרישת האנגלית נראית מאיימת בעיקר בגלל הערפל סביבה, אבל המבנה שלה פשוט למדי ברגע שמבינים אותו: בחינת סיווג קובעת את הרמה, הרמה קובעת אם תלמדו קורסי שפה, קורסי תוכן, או שילוב, וקורסי התוכן הם קורסים אקדמיים מהתואר שלכם שגם נספרים בממוצע. מי שמתכנן את האנגלית מוקדם, בודק את מתכונת הבחינה לפני שנרשם, ומשתמש באישורי חריג כשצריך, עובר את הדרישה הזו בלי דרמה. אל תיתנו ל"טקס היום שאחרי" בקבוצות להלחיץ אתכם: הרוב עוברים, ועם תכנון נכון תעברו גם אתם.
המידע במאמר מבוסס על הנחיות מל"ג והאוניברסיטה הפתוחה ועל ניסיון סטודנטים, נכון למועד הכתיבה. נהלים, רשימת הקורסים ומתכונות הבחינה משתנים מעת לעת, ולכן מומלץ לאמת פרטים ספציפיים מול אתר האוניברסיטה ומול מחלקת הייעוץ לפני קבלת החלטות.