קורסי תוכן באנגלית באו"פ: כמה צריך, אילו קורסים יש, ומה עושים כשאין מספיק

סיימתם את קורסי השפה, או שקיבלתם פטור מלכתחילה, ואז מגלים שיש עוד שלב: קורס תוכן באנגלית. זה לא עוד קורס אנגלית. זה קורס אקדמי רגיל בתחום הדעת שלכם, עם ספר לימוד, ממ"נים ובחינה, שכל מה שקורה בו מתנהל באנגלית. הוא נושא נקודות זכות, הציון בו נכנס לממוצע, והוא תופס מקום בתוכנית הלימודים שלכם.

המדריך הזה עוסק בשלב הזה בלבד. מי שעדיין מתלבט בין רמות הסיווג, בין אמירנט לקורסי שפה, ומי שרוצה לדעת אילו קורסי אנגלית מזכים בנקודות זכות, ימצא את התשובות במדריך על דרישת האנגלית באוניברסיטה הפתוחה ובכתבה על נקודות הזכות בקורסי האנגלית. כאן מדובר במה שקורה אחרי: כמה קורסי תוכן צריך, מאיזה תחום, מה עושים כשאין מספיק מהם במסלול שלכם, ואיך הם משתלבים בסמסטר.

כמה קורסי תוכן באנגלית צריך?

הכלל הפשוט ביותר לזכור אותו הוא כלל שני הקורסים: בכל מסלול, כל סטודנט משלים לפחות שני קורסים באנגלית לאורך התואר. מה שמשתנה הוא התמהיל, והוא נקבע לפי רמת הסיווג שקיבלתם.

מכאן נובעת מסקנה שסטודנטים מגלים בדיעבד: ציון גבוה יותר באמירנט לא בהכרח חוסך לכם קורסים. הוא מחליף קורסי שפה בקורסי תוכן. ההבדל האמיתי הוא באופי המשימה, לא בכמות. קורס שפה מלמד מיומנות קריאה ומסתיים בבחינה על טקסטים; קורס תוכן דורש מכם ללמוד חומר אקדמי ממשי, לכתוב עליו ולהיבחן עליו, באנגלית.

הדרישה חלה על מי שהחל את לימודי התואר החל מסמסטר 2022א. מי שהתחיל לפני כן ממשיך לפי הדרישות שהיו בתוקף בעת פתיחת התוכנית שלו. גם סטודנטים בתוכנית "תואר שני לאחר תואר ראשון" או בתוכניות שבהן דרישת האנגלית כבר מולאה במסגרת תואר קודם מדווחים שהם אינם נדרשים לקורסי תוכן. זה בדיוק סוג הפרט שכדאי לקבל עליו אישור כתוב, כי הוא משנה שני קורסים שלמים בתואר.

מתי אפשר בכלל להירשם לקורס כזה?

יש כאן תנאי קדם שלא תמיד שמים לב אליו. בדפי הקורס באתר האוניברסיטה, תנאי הקבלה לקורסי התוכן באנגלית מנוסח כ"פטור מקורסי שפה באנגלית". כלומר, מי שסווג למתקדמים ב לא יכול להירשם לקורס התוכן שלו לפני שסיים בהצלחה את מתקדמים ב וקיבל את הפטור. בפועל זה אומר שקורס התוכן נמצא תמיד אחרי לימודי השפה, ולא במקביל להם.

חלק מקורסי התוכן מוסיפים תנאי קדם משלהם. הקורס המהפכה התעשייתית 1750-1850: מעוני לצמיחה (11100) דורש 36 נקודות זכות קודמות בנוסף לפטור מקורסי השפה, והקורס הרצף האוטיסטי (11315) הוא קורס ברמה מתקדמת שדורש 36 נקודות זכות ובתוכן קורסי מבוא בפסיכולוגיה, סטטיסטיקה ושיטות מחקר. לכן קורס תוכן באנגלית הוא לרוב לא משהו שסוגרים בסמסטר הראשון, אבל גם לא משהו שכדאי להשאיר לסמסטר האחרון.

מאיזה תחום חייב להיות הקורס?

הכוונה המקורית של הדרישה היא שתלמדו חומר אקדמי מהתחום שלכם באנגלית, ולכן כל מסלול לימודים מפרסם אילו קורסי תוכן באנגלית נספרים בו. בפועל, ההיצע בכל תחום נבנה בקצב שונה, וזה מקור התסכול המרכזי סביב הדרישה.

המצב נכון להיום, לפי הרשימות שהאוניברסיטה מפרסמת ולפי מה שסטודנטים מדווחים בשטח:

• מדעי החברה ומדע המדינה: כלכלה פוליטית בין-לאומית, סמינר מחלקתי במחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת.
• מדעי הרוח והיסטוריה: מבוא לסכסוך הישראלי-ערבי, המהפכה התעשייתית, מדע ורוח: מבוא ללימודים הומניסטיים, סוגיות בפילוסופיה עכשווית, מבוא לאמנויות, מבוא למדעי הרוח הדיגיטליים, אוטופיה דיסטופיה ואפוקליפסה.
• כלכלה וניהול: עקרונות האקונומטריקה, חדשנות וחשיבה עיצובית, נושאים במיסים ובחשבונאות פיננסית, וסדנאות לכתיבת עבודה סמינריונית באנגלית.
• מדעי המחשב ומתמטיקה: מבוא לבדיקות תוכנה, סמינר בנושא מיוחד במדעי המחשב, סמינר במתמטיקה, תורת המספרים האלמנטרית.
• מדעי הטבע: קורסי נושאים נבחרים בביוטכנולוגיה, בנוירוביולוגיה ובאימונולוגיה, מבט על ננו-חומרים, פיזיקה קוונטית 2, פרויקט מחקר בכימיה.
• חינוך ופסיכולוגיה: הרצף האוטיסטי, קורס מתקדם מחלקתי, וסדנאות לכתיבת עבודה סמינריונית באנגלית.

הרשימה מתעדכנת, ובכל סמסטר נפתחים קורסים חדשים ונסגרים אחרים. הרשימה המחייבת היא זו שמופיעה בעמוד קורסי התוכן באנגלית באתר האו"פ ובדרישות התוכנית הספציפית שלכם, ולא רשימה שמישהו העביר לכם לפני שנתיים.

מה עושים כשבמסלול שלכם יש רק קורס תוכן אחד?

זה המצב הנפוץ ביותר אצל מי שנכנס לתואר עם פטור וצריך שני קורסים. בחוג לניהול, במדע המדינה, בפסיכולוגיה ובהיסטוריה מוצע לרוב קורס תוכן אחד בלבד שמשויך ישירות לתחום. סטודנט לניהול תיאר את זה באפריל 2026 בדיוק כך: "אני ברמת פטור, ובחוג לניהול אין עוד קורס תוכן באנגלית. את היחיד שיש כבר עשיתי".

יש שלוש דרכים לסגור את הפער, וכולן לגיטימיות:

1. קורס תוכן באנגלית מתחום אחר, כמרחיב דעת. קורס שמשויך לקבוצת תחומים שאינה שלכם ומופיע ברשימת מרחיבי הדעת סוגר שתי דרישות במכה אחת. סטודנטית לפסיכולוגיה שהתלבטה בין מבוא למדעי הרוח הדיגיטליים למבוא לסכסוך הישראלי-ערבי קיבלה בדיוק את התשובה הזאת מסטודנטים ותיקים: הקורס משויך למדעי הרוח, ולכן הוא נחשב לה מרחיב דעת.
2. קורס תוכן מתקדם באנגלית ועליו עבודה סמינריונית באנגלית. המסלול הזה מוכר כמילוי הדרישה, ובחלק מהמסלולים הוא הפתרון היחיד לקורס השני. בקורס הרצף האוטיסטי, למשל, הקורס עצמו מזכה ב-6 נקודות זכות ברמה מתקדמת, ועמידה בחובות העבודה הסמינריונית מזכה ב-6 נקודות זכות נוספות. אם אתם שוקלים את המסלול הזה, כדאי לדעת מראש איך נראה תהליך כתיבת עבודה סמינריונית, כי כתיבה באנגלית מוסיפה עליו שכבה.
3. סדנה לכתיבת עבודה סמינריונית באנגלית. בכלכלה, בניהול, בחינוך ובפסיכולוגיה קיימות סדנאות ייעודיות שנספרות לצורך הדרישה.

בכל אחת מהדרכים האלה, העיקרון הוא זהה: את הבחירה צריך להכניס לתוכנית הלימודים המאושרת שלכם. סטודנטים דיווחו שתוכניות לימודים לא אושרו בגלל היעדר קורסי תוכן באנגלית, ובמקרה אחד הבקשה הועברה לוועדת חריגים. עדיף לגלות את זה שנתיים לפני סגירת התואר ולא חודשיים לפניה.

מה קורה בתואר דו-חוגי?

בתואר דו-חוגי יש לכם שתי רשימות במקום אחת, וזה יתרון. אתם רשאים לקחת קורס תוכן באנגלית שמשויך לכל אחד משני החוגים שלכם, ולכן מי שלומד חוג במדעי החברה וחוג במדעי הרוח נהנה מהיצע כפול. הדרישה עצמה לא גדלה: היא נשארת קורס אחד או שניים לפי רמת הסיווג, בלי קשר למספר החוגים.

יש כאן גם מלכודת קטנה. קורס ששייך לחוג השני שלכם הוא חלק מהתואר ולא קורס מחוץ לתחומי הלימוד שלכם, ולכן הוא לרוב לא ייחשב לכם מרחיב דעת. בדו-חוגי שמורכב משני תחומים קרובים, שני החוגים עשויים להשתייך לאותה קבוצת תחומים, וכך מצטמצם שוב מרחב האפשרויות לסגור שתי דרישות בקורס אחד. בדו-חוגי שמחבר תחומים רחוקים, למשל כלכלה ומדעי הרוח, המצב הפוך והשילוב קל יותר.

בפועל, סטודנטים בתוכניות דו-חוגיות שבהן חוג אחד מציע קורס תוכן יחיד מכוונים לעיתים קרובות לקורס כלכלה פוליטית בין-לאומית (10884) כקורס השני, גם כשהוא לא מהחוג שלהם. זה עובד, אבל רק אם התוכנית שלכם מכירה בו. בדקו זאת מול יועץ לפני ההרשמה ולא אחריה.

האם הקורס נספר גם כקורס בחירה או כמרחיב דעת?

כן, ובזה בדיוק הכוח שלו. קורס תוכן באנגלית הוא קורס אקדמי לכל דבר: הוא נושא נקודות זכות, הציון בו נספר בממוצע התואר, והוא ממלא את מקומו בתוכנית כקורס בחירה, כקורס חובה או כקורס מתקדם, בהתאם לשיוך שלו במסלול שלכם. הוא אינו קורס נוסף על התואר, אלא קורס בתוך התואר שנושא דרישה נוספת.

הספירה הכפולה כמרחיב דעת אפשרית, אך היא מותנית: הקורס חייב להיות משויך לקבוצת תחומים שאינה שלכם ולהופיע ברשימת מרחיבי הדעת של המסלול. ההסבר המלא על ההגדרה, על הכמות הנדרשת ועל האופן שבו בודקים ששיוך מסוים נספר לכם נמצא במדריך על קורסים מרחיבי דעת באו"פ.

מה שלא עובד הוא הכיוון ההפוך. קורס מרחיב דעת רגיל שנלמד בעברית לא סוגר את דרישת האנגלית, וקורס שפה באנגלית לא נחשב מרחיב דעת. רק החפיפה בין השניים, כלומר קורס שמועבר באנגלית ומשויך לתחום זר לכם, מייצרת את החיסכון.

איך זה עובד בפועל? נוכחות, מטלות ומתכונת בחינה

קורס תוכן באנגלית מתנהל כמו כל קורס אחר: אתר קורס, מנחה, ממ"נים ומטלת סיום או בחינה. ההבדל הוא שהכול באנגלית, כולל הממ"נים שאתם מגישים.

שלוש נקודות מעשיות שחוזרות בשאלות של סטודנטים:

נוכחות. חלק מקורסי התוכן באנגלית כוללים חובת נוכחות במפגשים, בשיעור של כ-75 עד 80 אחוז מהמפגשים, וזאת בניגוד לרוב קורסי האו"פ. סטודנטית שלמדה קורס כזה תיארה שרשימת המפגשים נשלחת עם פתיחת הקורס ושהעמידה בנוכחות היא תנאי לזכאות לגשת לבחינה. בקורס מבוא לסכסוך הישראלי-ערבי המפגשים מקוונים ומתקיימים לפי שעון ישראל, נתון שרלוונטי במיוחד לסטודנטים בחו"ל. זה לא נכון לכל קורס, ולכן זו הבדיקה הראשונה שכדאי לעשות בדף הקורס לפני ההרשמה.

מתכונת ההערכה. היא משתנה מקורס לקורס ולא רק בין תחומים. כלכלה פוליטית בין-לאומית נבחן בעבר במתכונת של מבחן בית של 24 שעות. מבוא לסכסוך הישראלי-ערבי נבחן בבחינה באנגלית שכללה שאלות רב-ברירה, ומי שעברה אותה כתבה שהיא "בעיניי הייתה ממש קלילה". באוטופיה, דיסטופיה ואפוקליפסה יש פרויקט סיום במקום בחינה. בחלק מקורסי הניהול ההערכה נשענת על עבודת גמר והצגה קבוצתית. המתכונות משתנות בין סמסטרים, ובשנתיים האחרונות הן משתנות יותר מהרגיל, ולכן הבדיקה חייבת להיות מול דף הקורס הנוכחי.

רמת הקושי. הקושי אינו אחיד. חלק מהקורסים נחשבים נגישים, בעיקר אלה שבנויים כמבוא ונבחנים ברב-ברירה. אחרים דורשים קריאה של מאמרים אקדמיים באנגלית בהיקף לא מבוטל וכתיבה טיעונית באנגלית. הפער הזה גדול מהפער המקביל בין קורסים בעברית, כי מעל הקושי התוכני נוסף קושי לשוני. מי שהאנגלית שלו טובה לקריאה אך פחות לכתיבה ירגיש את זה בעיקר בממ"נים ובעבודות הסיום.

הקורסים שסטודנטים מדברים עליהם

אלה הקורסים שחוזרים הכי הרבה בשאלות, עם מה שידוע עליהם היום.

כלכלה פוליטית בין-לאומית (10884). 6 נקודות זכות ברמה רגילה. תנאי הקבלה הוא פטור מקורסי שפה באנגלית, וידע קודם מומלץ בקורסים מבוא לגישות ושיטות במדע המדינה ומושגי יסוד ביחסים בין-לאומיים. זהו הקורס שהכי הרבה מסלולים מפנים אליו כברירת מחדל, ולכן גם הקורס שהכי הרבה סטודנטים מוצאים את עצמם בו בלי רקע במדע המדינה. אם אין לכם את הידע הקודם, החומר יידרש מכם ללמוד שני דברים במקביל.

מבוא לסכסוך הישראלי-ערבי (10885). 6 נקודות זכות ברמה רגילה, תנאי קבלה של פטור מקורסי שפה, נלמד לראשונה בסמסטר 2024ב. משויך למדעי הרוח, ולכן נחשב מרחיב דעת לחלק מהמסלולים. המפגשים מקוונים ולפי שעון ישראל. זהו הקורס שמקבל את הביקורות החיוביות ביותר מבחינת נגישות, גם מסטודנטים שחששו מהאנגלית.

הרצף האוטיסטי (11315). 6 נקודות זכות ברמה מתקדמת, עם אפשרות לכתוב עליו עבודה סמינריונית המזכה ב-6 נקודות נוספות. תנאי הקבלה כוללים 36 נקודות זכות קודמות ובהן קורסי פסיכולוגיה, סטטיסטיקה ושיטות מחקר. בפסיכולוגיה זהו לרוב קורס התוכן היחיד, והמבנה שלו הוא הסיבה שסטודנטים משתמשים בו כדי לסגור גם דרישת אשכול, גם קורס מתקדם וגם דרישת אנגלית באותו קורס.

המהפכה התעשייתית 1750-1850: מעוני לצמיחה (11100). 6 נקודות זכות ברמה רגילה, תנאי קבלה של 36 נקודות זכות ופטור מקורסי שפה. קורס חדש יחסית. סטודנט שנשלח אליו כפתרון לדרישה בסמסטר 2026ב תיאר שבשלב ההרשמה עדיין לא היו לו לוח מפגשים, מועד בחינה או מתכונת הערכה. בקורס שנפתח לראשונה זה קורה, וזה שיקול לגיטימי בבחירה. מי שרוצה ודאות עדיף שייקח קורס עם היסטוריה של כמה סמסטרים.

אוטופיה, דיסטופיה ואפוקליפסה. קורס מרחיב דעת באנגלית מתחום מדעי הרוח, שההערכה בו מבוססת על פרויקט סיום ולא על בחינה. אופציה טובה למי שמעדיף להימנע מיום בחינה באנגלית.

מבוא למדעי הרוח הדיגיטליים. משויך למדעי הרוח, ולכן נחשב מרחיב דעת למי שלומד בקבוצת תחומים אחרת. מי שממילא בונה חטיבה במדעי הרוח הדיגיטליים סוגר כאן שתי מטרות.

מה עוד ריאלי לקחת לצד קורס תוכן באנגלית?

ההנחה הנפוצה היא שקורס תוכן באנגלית שקול לקורס רגיל בעומס. זו הנחה אופטימית. גם כשהחומר עצמו אינו קשה, הקריאה איטית יותר, כתיבת הממ"ן לוקחת יותר זמן, וההכנה לבחינה כוללת שלב נוסף של עבודה על מונחים באנגלית. תוסיפו לזה חובת נוכחות, אם יש, ותקבלו קורס שדורש בפועל יותר שעות שבועיות ממה שכתוב לו על התווית.

לכן שלושה כללים פשוטים לשילוב:

• אל תשלבו קורס תוכן באנגלית עם קורס תובעני מוכר באותו סמסטר. אם ממילא יש לכם סטטיסטיקה, חשבונאות או קורס מתקדם כבד, זה לא הסמסטר.
• אל תשלבו שני קורסי תוכן באנגלית יחד רק כדי "לגמור עם זה". מי שצריך שניים, עדיף שיפזר אותם על שני סמסטרים.
• שלבו עם קורס אחד מאזן. קורס מבוא מוכר, עם מתכונת בחינה יציבה, שאתם כבר יודעים למה לצפות ממנו.

החישוב המלא של כמה קורסים ריאלי לקחת לפי שעות פנויות וסוג הקורס נמצא במאמר על כמה קורסים לקחת בסמסטר, ומי שמחפש קורס מאזן ימצא מפה לפי תחומים במאמר על הקורסים הקלים ביותר באו"פ.

הבדיקה שכדאי לעשות היום

ארבע פעולות שלוקחות יחד פחות משעה, וחוסכות סמסטר שלם בסוף התואר:

1. ודאו מה רמת הסיווג שלכם ומה נגזר ממנה: אפס, אחד או שני קורסי תוכן.
2. פתחו את דרישות המסלול שלכם וראו אילו קורסי תוכן באנגלית נספרים בו בפועל. אם יש רק אחד ואתם צריכים שניים, זו נקודת ההחלטה.
3. בדקו בדף הקורס את מתכונת ההערכה ואת חובת הנוכחות. הכלים לבדיקה מרוכזים במדריך על בדיקת קורס לפני הרשמה, ובחומרי העזר שמופו במפת הסיכומים ובחינות התרגול.
4. הכניסו את הקורס לתוכנית הלימודים וקבלו אישור. תוכנית לימודים שאושרה בלי קורסי תוכן באנגלית לא מבטיחה שלא תידרשו להם בסגירת התואר.