המאמרים הנלמדים בקורס פילוסופיה של החינוך (10765)
רשימת קריאה
שער ראשון — פילוסופיה של החינוך: היבט היסטורי
- אלוני, נ' (2005). "חינוך לכבוד האדם ולחיים של כבוד." בתוך: נ' אלוני (עורך), כל שצריך להיות אדם: מסע בפילוסופיה חינוכית — אנתולוגיה. תל אביב: מכון מופ"ת והקיבוץ המאוחד, עמ' 367–377.
- ישראל, א' (2006). "חינוך לאינטליגנציה רגשית במקורות חז"ל במחשבה ובהלכה." שמעתין 43, עמ' 148–167.
שער שני — הוגי דעות בחינוך
- דר, י' (1998). "הזהות המשתנה של החינוך הקיבוצי." בתוך: י' דר (עורך), חינוך בקיבוץ משתנה: היבטים סוציולוגיים ופסיכולוגיים. ירושלים: מאגנס, עמ' 17–41.
- גרבר, ר' (2009). "האדם והטבע וטבעו של אדם: על השקפת ה'קיימות' במשנת א"ד גורדון ויישומה בחינוך רוחני." במכללה 21, עמ' 35–54.
- דרור, י' (2008). "חדשנותו של יאנוש קורצ'אק: חינוכאי שהקדים במעשה את ההלכות החינוכיות בנות זמננו." דור לדור: קבצים לחקר ולתיעוד תולדות החינוך היהודי בישראל ובתפוצות, כרך לג, עמ' 135–160.
שער שלישי — הגות פילוסופית וחינוך
- אבינון, י' (2003). "פילו-סופיה." החינוך וסביבו: שנתון סמינר הקיבוצים 25, עמ' 261–274.
- אוחנה, מ' (2003). "פילוסופיה, פילוסופיה של החינוך ותיאוריה חינוכית — מהלכה למעשה." עיון ומחקר בהכשרת מורים 9, עמ' 243–258.
- כהן, א' (2006). "לחשוב את חייך — הסיפור האישי פוגש את הסיפור הפילוסופי." עיון ומחקר בהכשרת מורים 10, עמ' 191–219.
שער רביעי — זרמים מודרניים ופוסט־מודרניים בפילוסופיה של החינוך
- תדמור, י' (2007). "חינוך אקזיסטנציאליסטי." בתוך: י' תדמור, חינוך כחוויה קיומית. עפולה: הוצאת ספרים אקדמית יזרעאל ומכון מופ"ת, פרק ז', עמ' 151–190.
- יונה, י' (2007). "פדגוגיה ביקורתית לשינוי חברתי." מחשבה רב־תחומית בחינוך ההומניסטי 2, עמ' 51–55.
- גור, ח' (2007). "שינוי חברתי ופדגוגיה ביקורתית: ההקשר הישראלי." מחשבה רב־תחומית בחינוך ההומניסטי 2, עמ' 57–62.
- אבירם, ר' (1999). "משבר החינוך המודרני בעידן הפוסטמודרני." בתוך: ר' אבירם, לנווט בסערה: חינוך בדמוקרטיה פוסט־מודרנית. רמת אילן: מסדה, פרק א', עמ' 43–72.
שער חמישי — פילוסופיה חברתית־פוליטית
- קשתי, י' (2007). "לקראת חינוך רב־תרבותי." מחשבה רב־תחומית בחינוך ההומניסטי 2, עמ' 103–107.
- בלס, נ' ואדלר, ח' (2004). "פוליטיקה, חינוך וידע מדעי — היש ביניהם קשר?" מגמות 43(1), עמ' 10–32.
- לם, צ' (2005). "הדיאלקטיקה השלילית של השוויון בחינוך." דפים: כתב־עת לעיון ומחקר בהכשרת מורים 40, עמ' 12–22.
- אלפרט, ב' (2008). "הדיאלוג הנודינגיאני: יחסים ושיחה כמהות וכדרך בחינוך לדאגה ולאכפתיות." בתוך: נ' אלוני (עורך), דיאלוגים מעצימים בחינוך ההומניסטי. תל אביב: הקיבוץ המאוחד, עמ' 236–258.
הקורס פילוסופיה של החינוך כמרחב של שאלות יסוד
הקורס פילוסופיה של החינוך 10765 מזמין את הלומדים לעסוק בשאלות העמוקות ביותר של המעשה החינוכי. המאמרים הנלמדים בו אינם עוסקים בטכניקות הוראה או בשיטות פדגוגיות יישומיות בלבד, אלא בוחנים את עצם המשמעות של חינוך, את תכליותיו ואת אחריותו המוסרית, החברתית והאישית. הקריאה במאמרים מציבה את החינוך כמעשה ערכי טעון, הכרוך בתפיסות אדם, חברה ועתיד.
הקורס בנוי כשיחה מתמשכת בין מסורת למודרניות, בין מחשבה פילוסופית כללית לבין הקשר חינוכי קונקרטי, ובין היחיד לבין הקולקטיב.
שורשים היסטוריים של מחשבה חינוכית
במאמרים העוסקים בהיבט ההיסטורי של פילוסופיה של החינוך נבחנות תפיסות יסוד של חינוך לכבוד האדם ולחיים של כבוד. מאמרו של נמרוד אלוני מדגיש את החינוך כתהליך מוסרי עמוק, המבקש לעצב אדם שלם ולא רק אזרח יעיל. הכבוד האנושי מוצג כעיקרון מארגן של החינוך כולו, ולא כתוספת ערכית שולית.
לצד זאת, מאמרו של אברהם ישראל עוסק במקורות חזל ובתפיסת החינוך לאינטליגנציה רגשית. דרך עיון במחשבה ובהלכה מתברר כי עיסוק ברגשות, באחריות בין אישית ובשליטה עצמית אינו חידוש מודרני בלבד, אלא חלק ממסורת חינוכית עתיקה ועשירה.
הוגי דעות וחינוך בהקשר חברתי ותרבותי
שער הוגי הדעות מציג דמויות ורעיונות שעיצבו תפיסות חינוכיות בהקשרים חברתיים מסוימים. מאמרו של יואב דר על החינוך הקיבוצי מתאר זהות חינוכית המשתנה עם הזמן, תוך עמידה על המתח בין אידיאולוגיה שיתופית לבין מציאות חברתית דינמית. החינוך מוצג כאן כמראה לשינויים עמוקים בחברה הישראלית.
מאמרים נוספים עוסקים במשנתו של א ד גורדון ובתפיסת הקשר בין אדם לטבע, וכן בדמותו החינוכית של יאנוש קורצאק. קורצאק מוצג לא רק כהוגה אלא כמחנך שפעל מתוך תפיסה מוסרית רדיקלית, שבה כבוד הילד, הקשבה ודיאלוג קדמו לזמנם והפכו את המעשה החינוכי למעשה אנושי עמוק.
פילוסופיה כהתבוננות בחיים ובחינוך
בשער העוסק בהגות פילוסופית וחינוך נבחן הקשר בין פילוסופיה כללית לבין תיאוריה חינוכית. המאמרים מציעים לראות בפילוסופיה לא תחום מופשט ומנותק, אלא דרך חיים ודרך חינוך. עולות כאן שאלות על זהות, משמעות וסיפור חיים, ועל האופן שבו הסיפור האישי של הלומד והמחנך נפגש עם רעיונות פילוסופיים רחבים.
החינוך מוצג כזירה שבה מתרחש מפגש בין מחשבה למעשה, בין רעיון מופשט לבין חוויה קיומית יומיומית. המאמרים מדגישים את חשיבותה של רפלקסיה פילוסופית בעבודת המורה ובהכשרת אנשי חינוך.
זרמים מודרניים וביקורתיים בחינוך
המאמרים העוסקים בזרמים מודרניים וביקורתיים בוחנים את החינוך כתגובה למשברי הזמן. החינוך האקזיסטנציאלי מציג את הלמידה כחוויה קיומית אישית, המדגישה חירות, אחריות ובחירה. החינוך אינו נתפס כהעברת ידע בלבד, אלא כליווי של האדם בהתמודדות עם שאלות קיום.
מאמרים על פדגוגיה ביקורתית מדגישים את תפקיד החינוך ככלי לשינוי חברתי. החינוך מוצג כמרחב פוליטי במובן העמוק, כזה החושף יחסי כוח, אי שוויון ועוולות, ומבקש לטפח מודעות, ביקורת ואחריות אזרחית. הדיון במשבר החינוך בעידן פוסט מודרני מעמיד בספק נרטיבים חינוכיים ישנים ומאתגר את מושגי האמת, הסמכות והידע.
חינוך, חברה ופוליטיקה
השער העוסק בפילוסופיה חברתית ופוליטית מציב את החינוך בלב הדיון הציבורי. מאמרים על חינוך רב תרבותי, על יחסי פוליטיקה וידע, ועל שאלת השוויון בחינוך מדגישים כי החינוך לעולם אינו ניטרלי. הוא משקף סדרים חברתיים אך גם יכול לערער עליהם.
מאמרים העוסקים בדיאלוג וביחסי אכפתיות מציגים את החינוך כמרחב של קשר אנושי. הדיאלוג החינוכי מוצג לא כאמצעי בלבד, אלא כמהות, כדרך לבניית חברה מוסרית יותר המבוססת על הקשבה, אחריות ודאגה לאחר.
המאמרים הנלמדים בקורס פילוסופיה של החינוך יוצרים יחד מארג רעיוני עשיר, המזמין את הלומד לחשוב מחדש על משמעות החינוך, על תפקידו של המחנך ועל האחריות הכרוכה בעיצוב אדם וחברה.