המאמרים הנלמדים בקורס סוציולוגיה של החינוך (10485)

1. ייחודה של הסוציולוגיה החינוכית

  • שרון גווירץ, אלון קריב, "להבין חינוך: תפקידה של הסוציולוגיה," תרגום מ: Gewirtz S., & Cribb A. (2009). Chapter 1 – Understanding education: the role of sociology. In Understanding education: A sociological perspective (pp. 3-25). UK: Polity.
  • דייוויד בייקר, "ממהפכה בחינוך לחברה משכילה," תרגום מ: Baker D. P. (2014). From education revolution to the schooled society. In The schooled society: The educational transformation of global culture (pp. 1-19). Stanford, CA: Stanford University Press.

2. פרדיגמות סוציולוגיות

  • סבג קלרה, וביברמן-שלו ליאת (2014). פרק שני: "פרדיגמות ושיטות מחקר בסוציולוגיה של החינוך." בתוך חינוך, חברה וצדק (עמ' 25-57). חיפה: פרדס.

3. בית הספר כארגון

  • אופלטקה יזהר (2015). פרק שני: "המבנה הארגוני של בית הספר." בתוך יסודות מינהל החינוך (עמ' 37-60). חיפה: פרדס.
  • סיבל פוקס ודיוויד ג'י הרדינג, "ירי בבית ספר כסטייה ארגונית," תרגום מ: Fox C., & Harding D. J. (2005). School shootings as organizational deviance. Sociology of Education, 78(1), 69-97.
  • תדמור ישעיהו (2013). "מחוזות התרבות החינוכית בבית-הספר." עיונים בחינוך, 7/8, עמ' 22-60.

4. בית הספר כסוכן חיברות

5. ריבוד, סטטוס, מעמד ושעתוק תרבותי

  • רנדל קולינס, "תיאוריות פונקציונליות ותיאוריות קונפליקט של ריבוד השכלתי," תרגום מ: Collins R. (2016). Functional and conflict theories of educational stratification. In A. R. Sadovnik & R. W. Coughlan (Eds.), Sociology of education: A critical reader (3rd ed) (pp. 37-52). New York: Routledge.
  • דיאן ריי, "למצוא או לאבד את עצמך? מערכת היחסים של מעמד הפועלים והחינוך," תרגום מ: Reay D. (2004). Finding or losing yourself? Working-class relationships to education. In S. J. Ball (Ed.), The RoutledgeFalmer reader in sociology of education (pp. 30-44). Oxon: RoutledgeFalmer.
  • בזיל ברנשטיין, "מעמד חברתי ופרקטיקה פדגוגית," תרגום מ: Bernstein B. (2003). Social class and pedagogic practice. In The structuring of pedagogic discourse (Vol. 4): Class, codes and control (pp. 63-93). London: Routledge.
  • הרמן ג'ון דה ורפהורסט, "הון תרבותי: חוזקות, חולשות ושני פיתוחים," תרגום מ: Van de Werfhorst H. G. (2010). Cultural capital: Strengths, weaknesses and two advancements. British Journal of Sociology of Education, 31(2), 157–169.
  • Erdreich L., & Golden D. (2017). The cultural shaping of parental involvement: Theoretical insights from Israeli Jewish parents’ involvement in the primary schooling of their children. International Studies in Sociology of Education, 26(1), 51-65.

6. הבניית זהות, תיוג והתנגדות

  • טביב כליף יוספה ולומסקי-פדר עדנה (2013). "גבולות אתניים: בין נוכחות לנפקדות בזירת בית הספר – ניתוח מקרה של בית ספר גונן בירושלים." בתוך יוסי יונה, ניסים מזרחי, ויריב פניגר (עורכים), פרקטיקה של הבדל בשדה החינוך בישראל: מבט מלמטה (עמ' 258-287). תל אביב: מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד.
  • תמר רפפורט, '"שיעור קדושה:" ההבניה של אישה בונה באולפנה דתית ציונית,' תרגום מ: Rapoport T. (2013). “Holiness class”: “Constructing a constructive woman” in a Zionist Religious ulpana. In Gender, religion and education in a chaotic postmodern world (pp. 151-170). Springer Netherlands.
  • ג'ניפר צ'רטריס, סו גרגורי ואיבון מסטרס, "סובייקטיביות של צעירים ומיניות: Snapchat – אמצעי תקשורת מתפוגגת ושיח התמימות בגיל צעיר," תרגום מ: Charteris J., Gregory S., & Masters Y. (2016). ‘Snapchat’, youth subjectivities and sexuality: disappearing media and the discourse of youth innocence. Gender and Education, 30(2), 1-17.
  • אדמונד קולמן-פונטיין, "סיפורי נעורים על נורמליות ושוני," תרגום מ: Coleman-Fountain E. (2017). Youthful stories of normality and difference. Sociology, 51(4), 766-782.

7. הכיתה ותכנית הלימודים

  • פינסון הללי (2006). "בין מדינה יהודית לדמוקרטית: סתירות ומתחים בתכנית הלימודים באזרחות." בתוך אבנון דן (עורך), שפת אזרח בישראל (עמ' 181-200). ירושלים: מאגנס.
  • הופמן תמי (2016). "היום תלמיד מחר חייל: המסע לפולין כזירה חינוכית לקראת גיוס." בתוך ניר גזית ויגיל לוי (עורכים), צבא מחנך עם: יחסי הצבא עם מערכת החינוך (עמ' 117-156). רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
  • לומסקי-פדר עדנה (2012). "טקסי סיום בבתי הספר: על הפורמלי, הבלתי פורמלי וסדר חברתי." בתוך תמר רפופורט ואהוביא כהנא (עורכים), הסדר החברתי והקוד הבלתי פורמלי (עמ' 417-443). תל אביב: רסלינג.
  • ליסה ד' דלפיט, "הדיאלוג המושתק: כוח ופדגוגיה בחינוך ילדיהם של אנשים אחרים," תרגום מ: Delpit L. D. (2006). The silenced dialogue: Power and pedagogy in educating other people's children. In Other people's children: Cultural conflict in the classroom (pp. 21-47). The New Press.

8. הסללה, הזדמנויות ואי-שוויון בחינוך

  • תמיר יולי (2015). "מי מפחד משוויון?" בתוך מי מפחד משוויון? על חינוך וחברה בישראל (עמ' 174-190). תל אביב: ידיעות אחרונות.
  • אבו-עסבה ח'אלד (2013). "הפערים בתשומות והשלכתם על התפוקות של מערכת החינוך הערבית בישראל." בתוך יוסי יונה, ניסים מזרחי, ויריב פניגר (עורכים), פרקטיקה של הבדל בשדה החינוך בישראל: מבט מלמטה (עמ' 59-80). תל אביב: מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד.
  • איילון חנה (2009). "סוגים של בידול בתוכניות לימודים ואי-שוויון בהישגים." בתוך יצחק קשתי (עורך), הערכה, חינוך יהודי ותולדות החינוך: אסופה לזכרו של פרופ' אריה לוי (עמ' 289-311). תל אביב: הוצאת רמות.

9. החינוך הציבורי במאה ה-21

  • Buddeberg M., & Hornberg S. (2017). Schooling in times of acceleration. British Journal of Sociology of Education, 38(1), 49-59.
  • יוגב אברהם, ליבנה עדית ופניגר יריב (2009). "סינגפור במקום כרכור? מבחני הישג בין-לאומיים והגלובליזציה של יעדי החינוך." מגמות, מו(3), 337-355.
  • רוטמן עמית וסער עמליה (2014). "גן הילדים הפרטי: אנטי-צרכנות ומעמד בעידן הקפיטליסטי." סוציולוגיה ישראלית, טו(2), 262-281.
  • דמיאן פייג', "המשגה של המעקב אחר מורים," תרגום מ: Page D. (2017). Conceptualising the surveillance of teachers. British Journal of Sociology of Education, 38(7), 991-1006.

תפריט נגישות