המאמרים הנלמדים בקורס יהודי רוסיה (10938)

המאמרים הנלמדים בקורס על פרשת דרכים: יהודי רוסיה מול אתגרי העת החדשה (10938)

ישראל ברטל, "'מבשר ומודיע לאיש יהודי:' העיתונות היהודית כאפיק של חידוש." קתדרה 71 (ניסן תשנ"ד): 156–164.
מנוחה גלבוע, לקסיקון העיתונות העברית במאות השמונה עשרה והתשע עשרה. ירושלים, תשנ"ב, מבוא עמ' 13–46.
ישראל ברטל, מ'אומה' ל'לאום:' יהודי מזרח־אירופה 1772–1881. ירושלים, תשס"ב, פרק ט — "ימי האביב: הצאר אלכסנדר השני ותקופת הרפורמות," עמ' 129–141.
יוסף קלוזנר, היסטוריה של הספרות העברית החדשה, כרך ד. ירושלים, תשי"ד, שיעור שביעי — השבועונים העבריים, עמ' 111–128.
ישראל צינברג, תולדות ספרות ישראל, ז. תל אביב, תשל"א, פרק ראשון — ראשיתה של העתונות העברית, עמ' 17–33.
יוסף שלמון, "דוד גורדון ועיתון 'המגיד' — חילופי עמדות בשאלת הלאומיות היהודית." דת וציונות: עימותים ראשונים. ירושלים, תש"ן, עמ' 75–96.
אורן סופר, אין לְפַלְפֵּל! עיתון הצפירה והמודרניזציה של השיח החברתי־הפוליטי. ירושלים, 2007, פרק ג, עמ' 54–90.
חנא שמרוק, ספרות יידיש: פרקים לתולדותיה. תל אביב, 1978, פרק שביעי: ספרות יידיש וראשיתה של העיתונות המודרנית ביידיש, עמ' 261–293.
יהודה סלוצקי, העיתונות היהודית־רוסית במאה התשע עשרה. ירושלים, 1970, עמ' 9–55.
ישראל ברטל, "בין השכלה ראדיקאלית לסוציאליזם יהודי." בתוך: ע' אטקס (עורך), הדת והחיים. ירושלים, תשנ"ג, עמ' 328–335.
יהודה סלוצקי, "צמיחתה של האינטליגנציה היהודית־רוסית." בתוך: העתונות היהודית רוסית במאה התשע־עשרה. ירושלים, 1971, עמ' 13–36.
שמעון (סמיון) קרייז, "בתי ספר יהודיים פרטיים — גורם רוסיפיקטורי או גורם יהודי משמר?" בתוך: רבקה פלדחי ועמנואל אטקס (עורכים), חינוך והיסטוריה. ירושלים, תשנ"ט, עמ' 285–296.
יהודה משה הלוי רוזנטל, תולדות חברת מרבי השכלה בישראל. ס"ט פטרבורג, תרמ"ו, חלק ראשון, עמ' 3–4, 104, 106; חלק שני, עמ' 63–64.
יהודה סלוצקי, העיתונות היהודית־רוסית במאה העשרים. תל אביב, 1978, פרק ראשון: "האינטליגנציה היהודית רוסית בדור שלפני מהפכת 1917," עמ' 9–45.
יהודה סלוצקי, "הזרם הראדיקאלי בהשכלה." תנועת ההשכלה ביהדות רוסיה. ירושלים, עמ' 102–104.
שלמה בריימן, "לדמותו של היהודי בספרות הרוסית של המאה התשע־עשרה." העבר (1973): 135–175.
B. Nathans, "On Russian-Jewish Historiography." In T. Sanders (ed.), Historiography of Imperial Russia: The Profession and Writing of History in a Multinational State. London, 1999, pp. 397–432.*
אברהם גרינבוים, "ראשיתה של היסטוריוגרפיה בשפה הרוסית." פרקים בהיסטוריוגרפיה של יהודי רוסיה. ירושלים, 2006, עמ' 23–35.
שמואל פיינר, "משבר ההיסטוריה המשכילית בשנות השישים והשבעים למאה הי"ט." השכלה והיסטוריה. ירושלים, 1995, עמ' 374–403.
ישראל ברטל, "יהודי המלכות." בתוך: מ'אומה' ל'לאום' — יהודי מזרח אירופה 1772–1881. תל אביב, 2002, עמ' 10–22.
ישראל ברטל, "חלוקות פולין: קצו של הסדר הישן." בתוך: מ'אומה' ל'לאום' — יהודי מזרח אירופה 1772–1881. תל אביב, 2002, עמ' 23–42.
ישראל ברטל, "תגובות למודרנה במזרח אירופה: השכלה, אורתודוקסיה, לאומיות." בתוך: שמואל אלמוג, יהודה ריינהרץ ואניטה שפירא (עורכים), ציונות ודת. ירושלים, תשנ"ד, עמ' 21–32.
ישראל ברטל ויונתן פרנקל, "מ'חיבת ציון' לציונות: התנועה הלאומית באימפריה הרוסית 1881–1917." בתוך: אלון גל (עורך), הציונות לאזוריה, כרך א: אירופה המזרחית והמרכזית. ירושלים, 2010, עמ' 49–76.
יהודה לייב גורדון, "אחותי רוחמה." בתוך: כתבי יהודה לייב גורדון. תל אביב, תש"י, עמ' ל"א.
יצחק מאור, "הקמתה של תנועת 'חיבת ציון'." התנועה הציונית ברוסיה. ירושלים, תשל"ד, עמ' 40–54.
משה לייב ליליינבלום, כתבים אוטוביוגרפיים. ההדיר וצירף מבואות והערות שלמה בריימן. ירושלים, 1970, עמ' 196–198.
סטיבן זיפרשטיין, חבר קושרים: אגודת בני משה. בתוך: נביא חמקמק — אחד העם ומקורות הציונות. תל אביב, תשנ"ח, עמ' 41–94.
יוסף גולדשטיין, "הרקע לכינונה של התנועה הציונית." בתוך: בין ציונות מדינית לציונות מעשית. ירושלים, 1991, עמ' 13–29.
יוסף גולדשטיין, "הרצל וציוני רוסיה." בתוך: בין ציונות מדינית לציונות מעשית. ירושלים, 1991, עמ' 186–214.
יוסף שלמון, "ציונות ואנטי־ציונות ביהדות המסורתית במזרח אירופה." בתוך: שמואל אלמוג, יהודה ריינהרץ ואניטה שפירא (עורכים), ציונות ודת. ירושלים, תשנ"ד, עמ' 33–53.
יעקב ריינס, אפרים דובער הכהן לאפ, נחום גרינהויז ופנחס רוזובסקי, "עזרת סופרים: דעת הרבנים לטובת הציונות." המליץ, גיליון 78(18), אפריל 1900.
גור אלרואי, "ההגירה אל המדינות שמעבר לים." בתוך: אנציקלופדיה זמן יהודי חדש, כרך א. ירושלים, 2007, עמ' 249–258.
דוד אסף, "'כמדינה קטנה בתוך מדינה גדולה:' החצר המלכותית ויושביה." בתוך: צדיק ועדה. ירושלים, 2001, עמ' 398–421.
גדי שגיב, "הצדיקים והקהילות." בתוך: השושלת: בית צ'רנוביל ומקומו בתולדות החסידות. ירושלים, תשע"ד, עמ' 142–180.
משה רוסמן, "על נשים וחסידות: הערות לדיון." בתוך: דוד אסף ועדה רפפורט אלברט (עורכים), ישן מפני חדש, כרך א. ירושלים, תשס"ט, עמ' 151–164.
דוד אסף (מהדיר), מה שראיתי… זיכרונותיו של יחזקאל קוטיק. תל אביב, תשנ"ט, עמ' 263–274.
יצחק יהודה יחיאל ספרין, מגילת סתרים. ירושלים, תשס"ח, עמ' י"ט–כ'.
מרצ'ין וודז'ינסקי, "חסידות, שתדלנות ופוליטיקה יהודית בפולין של המאה ה־19: המקרה של יצחק מוורקה (Isaac)."
דן מירון, "'ספרות עברית חדשה'." בתוך: ירמיהו יובל (עורך ראשי), זמן יהודי חדש: תרבות יהודי בעידן חילוני — מבט אנציקלופדי, כרך שלישי: ספרויות ואמנויות. ירושלים: כתר, 2007, עמ' 6–18.
בנימין הרשב, "'המהפכה היהודית המודרנית'." בתוך: התרבות האחרת: יידיש והשיח היהודי. ירושלים: כרמל, 2006, עמ' 139–156.
מנחם ברינקר, "'הספרות העברית כספרות אירופית'." בתוך: הספרות העברית כספרות אירופית. ירושלים: כרמל, 2016, עמ' 11–19.
אבנר הולצמן, "'שלם אשלם להם בעד יצירי רוחם בכסף מלא:' על הולדתה של הספרות העברית כמערכת כלכלית." אות 3 (סתיו 2013): 21–42.
נורית גוברין, "'החידוש: דמות התלוש'." בתוך: תלישות והתחדשות: הסיפורת העברית בראשית המאה ה־20 בגולה ובארץ־ישראל. תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור (ספריית אוניברסיטה משודרת), 1985, עמ' 17–24.
י. ד. ברקוביץ, "תלוש." בתוך: כתבי י.ד. ברקוביץ – כרך ראשון: סיפורים. תל אביב: דביר, תשי"א, עמ' קב–קל.
ח. נ. ביאליק, "לבדי." בתוך: חיים נחמן ביאליק — השירים, אבנר הולצמן (עורך). תל אביב: דביר, תשס"ה, עמ' 228.
לאה גולדברג, "פרשיות לדבורה בארון." בתוך: עדה פגיס (עורכת), דבורה בארון – מבחר מאמרי ביקורת על יצירתה. תל אביב, 1974, עמ' 93–101.
דבורה בארון, "משפחה." בתוך: ילקוט סיפורים. תל אביב: יחדיו ואגודת הסופרים, 1978, עמ' 27–52.

הקורס יהודי רוסיה כמסע רעיוני והיסטורי

הקורס יהודי רוסיה 10938 מציע ללומדים בו מסע רחב יריעה אל תוך עולמם של יהודי מזרח אירופה בעת החדשה. המאמרים הנלמדים בקורס אינם עומדים כל אחד לעצמו, אלא מצטרפים למכלול היוצר תמונה עשירה של חברה הנמצאת בתהליך שינוי מתמיד. זהו קורס שאינו מסתפק בתיאור אירועים או דמויות, אלא מבקש להבין תהליכים, מתחים ודרכי תגובה של קהילה גדולה ומגוונת למציאות פוליטית, חברתית ותרבותית משתנה.

המאמרים בקורס נעים בין מחקר היסטורי קלאסי לבין עיון תרבותי ורעיוני, והם מזמנים מפגש עם שאלות יסוד כגון זהות, שייכות, סמכות ועתיד. הקריאה בהם מחייבת את הסטודנט לא רק לצבור ידע, אלא גם לפתח יכולת פרשנות וחשיבה ביקורתית.

בין מסורת להתחדשות בחיי היהודים

אחד הצירים המרכזיים העולים מן המאמרים הוא המתח בין עולם המסורת היהודית לבין תהליכי ההתחדשות של המאה התשע עשרה. יהודי רוסיה חיו במסגרת קהילתית דתית יציבה במשך דורות רבים, אך מציאות החיים החדשה ערערה בהדרגה את יסודותיה. המאמרים מציגים את התגובות השונות למצב זה, החל בניסיון לשמר את המסגרות הישנות, דרך התאמות חלקיות, ועד לביקורת חריפה ולחתירה לשינוי עמוק.

הדיון אינו חד ממדי. החוקרים מדגישים כי לא הייתה תגובה יהודית אחת למודרנה, אלא קשת רחבה של עמדות. חלק מן המאמרים מראים כיצד רעיונות חדשים חלחלו גם אל תוך העולם המסורתי עצמו, והשפיעו על דפוסי לימוד, הנהגה וקהילה.

צמיחת הלאומיות היהודית והוויכוחים סביבה

קבוצת מאמרים מרכזית עוסקת בהופעתה של התנועה הלאומית היהודית באימפריה הרוסית. כאן נבחנים ארגונים, אישים וטקסטים שעמדו בלב התהליך, כגון חיבת ציון, הוגי הציונות והיחסים המורכבים בין מרכזים שונים של פעילות יהודית. המאמרים מבליטים את העובדה שהלאומיות היהודית לא צמחה בחלל ריק, אלא על רקע תמורות פוליטיות באירופה ותהליכים של לאומיות כללית.

ויכוחים אידאולוגיים תופסים מקום חשוב בדיון. ישנם מאמרים המדגישים את הממד המעשי של ההתיישבות והפעולה הציבורית, ולעומתם מאמרים המתמקדים בהיבטים רעיוניים ובשאלות של זהות ותרבות. השילוב בין נקודות מבט אלה מאפשר להבין את המורכבות של המחשבה הלאומית היהודית ברוסיה.

החסידות כמענה חברתי ותרבותי

המאמרים העוסקים בחסידות במאה התשע עשרה מציעים זווית שונה להבנת החברה היהודית. החסידות מוצגת לא רק כתנועה רוחנית, אלא כמערכת חברתית שלמה, בעלת מוסדות, הנהגה וכלכלה. הדיון בחצר החסידית, בשטיבל ובמעמדו של הצדיק מדגים כיצד החסידות סיפקה מסגרת משמעותית לחיים יהודיים בתקופה של אי יציבות.

באמצעות מחקרי מקרה וניתוח מקורות בני התקופה, נחשפת החסידות כתופעה דינמית, היודעת להגיב לאתגרים חדשים ולמשוך אליה קהלים רחבים. בכך המאמרים שוברים דימויים פשטניים ומציגים את החסידות כחלק פעיל מתהליכי השינוי.

ספרות ועיתונות כזירות של שינוי

תחום נוסף שבו עוסקים המאמרים הוא התפתחות הספרות והעיתונות היהודית. כאן מודגש תפקידם של טקסטים כתובים בעיצוב תודעה חברתית ולאומית. הספרות והעיתונות אינן מוצגות רק כתיעוד של המציאות, אלא ככלים פעילים בעיצוב השקפות עולם, בליבון מחלוקות ובהפצת רעיונות חדשים.

המאמרים מדגישים את המעבר מקהילה מקומית סגורה לקהל קוראים רחב, ואת השינוי שחל במעמד השפה העברית והיידיש. דרך העיתון והספר נוצר מרחב ציבורי חדש, שבו יכלו יהודים לדון בענייניהם כקולקטיב מודרני.

האינטליגנציה היהודית הרוסית וזהות חדשה

העיסוק באינטליגנציה היהודית הרוסית מאיר את דמותו של היהודי המשכיל, הפועל בין התרבות היהודית לבין החברה הרוסית הכללית. המאמרים מראים כיצד קבוצה זו מילאה תפקיד מרכזי בפיתוח עיתונות, ספרות ומחקר, ובמאבק על זכויות אזרחיות ולאומיות.

האינטליגנציה אינה מוצגת כקבוצה אחידה, אלא כרשת של זרמים ועמדות, החל מהשכלה מתונה ועד רדיקליזם פוליטי. דרך ניתוח פעילותה מתבררת המורכבות של הזהות היהודית הרוסית בעת החדשה והמאמצים לנסח לה עתיד בתוך עולם משתנה.