הדרישה ללימודי אנגלית היא אחד המרכיבים המרכזיים בכל תואר ראשון בישראל. באוניברסיטה הפתוחה הנושא מעורר בלבול מתמשך בקרב סטודנטים חדשים וותיקים כאחד. רבים נכנסים אל התואר מתוך ציפייה כי קורס האנגלית הראשון שהם נרשמים אליו יהווה חלק ממסלול הלימודים ויתרום לצבירת נקודות. בפועל, המציאות שונה למדי ולעיתים אף מפתיעה. כדי להבין באופן מדויק מה מקנה נקודות ומה לא, חשוב להכיר את מבנה לימודי האנגלית באו״פ, את תהליך המיון ואת ההשלכות של כל רמת סיווג על תכנון הלימודים.
הדרך לקביעת רמת האנגלית
כל סטודנט מתחיל באו״פ נדרש להגיע לרמת אנגלית המאפשרת לו לעמוד בדרישות האקדמיות של התואר. כדי למקם כל לומד במיקום המתאים לו, האוניברסיטה עושה שימוש במבחני מיון חיצוניים או פנימיים, בציוני פסיכומטרי או בציוני מבחני אנגלית מוכרים אחרים. על סמך תוצאות אלו נקבעת הרמה הראשונה שבה יתחיל הסטודנט. המיון אינו נועד לדרג את הסטודנט ביחס לאחרים אלא להתאים לכל אחד את המסלול שיעזור לו להשתלב בלימודים בצורה יעילה מבלי ליצור פערים שיקשו על התקדמותו.
האם קורסי האנגלית מקנים נקודות זכות?
זוהי השאלה המבלבלת ביותר. רבים מניחים שקורס באנגלית הוא קורס לכל דבר ולכן פרופיל הקורס כולל נקודות זכות. בפועל, קורסי האנגלית באו״פ אינם מקנים נקודות זכות ברוב רמותיהם. כאשר סטודנט משובץ ברמת אנגלית שאינה נחשבת לרמה אקדמית מלאה, הקורס שלו נחשב לקורס הכנה בלבד. מטרתו היא לעזור לגשר על פערי שפה ולא להעשיר את התואר בנקודות. לכן, מי שלומד ברמות נמוכות יחסית אינו צובר התקדמות ממשית לקראת סיום התואר. רק לאחר שמגיעים לרמה שבה נדרשים קורסי תוכן אקדמיים באנגלית ניתן להתחיל לצבור נקודות כחלק משגרת הלימוד.
מה קורה כאשר מקבלים פטור?
ישנם סטודנטים שמקבלים רמת פטור מלאה בעקבות ציון גבוה במבחן המיון. לכאורה נראה כי מי שקיבל פטור יוצא נשכר יותר, משום שהוא אינו נדרש ללמוד כלל קורס באנגלית. אלא שרפורמה ארצית שהחלה לפעול בעשור האחרון משנה את התמונה. גם סטודנטים בעלי רמת פטור נדרשים ללמוד לפחות קורס אחד שאינו קורס שפה אלא קורס תוכן אקדמי שמלמד חומר מקצועי בשפה האנגלית. משמעות הדבר היא שגם כאשר לא לומדים קורס אנגלית רגיל, עדיין יש דרישה להתנסות בלמידה אקדמית בשפה האנגלית. בניגוד לקורסי השפה, קורסי התוכן הללו כן מקנים נקודות זכות ומשולבים בתואר בצורה מלאה.
כיצד נכון לתכנן את מסלול הלימודים?
התשובה תלויה באופן שבו הסטודנט שובץ מבחינה לשונית. מי שנמצא ברמה נמוכה יצטרך לעבור מספר קורסים עד שיגיע לרמה שבה הוא רשאי ללמוד קורסי תוכן אקדמיים באנגלית. תהליך זה אינו מקדם אותו בנקודות ולכן עליו להביא בחשבון כי לימודי האנגלית עלולים להאריך את משך הדרך אל התואר. מנגד, מי שמקבל פטור אינו פטור לחלוטין מהתמודדות עם אנגלית אקדמית אלא רק ממיומנויות בסיסיות. גם הוא יידרש ללמוד לפחות קורס אחד שמועבר באנגלית ובו נדרשת יכולת קריאה וכתיבה אקדמית. במקרה כזה מומלץ לבחור קורס שמתחבר לתחומי העניין של הסטודנט כדי להפיק ממנו תועלת ממשית.
חוויית הסטודנטים והבלבול שנוצר
בשיחות בין סטודנטים עולה תחושה מתמשכת של בלבול. רבים סבורים כי אם קיבלו פטור הם אינם צריכים ללמוד כלל באנגלית. אחרים סבורים בטעות שקורסי האנגלית שלהם יעניקו להם נקודות זכות. יש אף מי שמניח שהרפורמה החדשה ביטלה את האפשרות לקבל פטור מלא. בלבול זה נובע מכך שהאוניברסיטה לא טורחת לתקשר נכון את המצב ואת השינויים, ונראה שלא כל-כך אכפת לה אם הסטודנטים מבינים נכון את דרישות הלימודים או לא. בפועל כל ההנחות הללו אינן מדויקות. קיים פטור מלימודי שפה אך אין פטור מוחלט מהתמודדות עם אנגלית אקדמית. קיימות רמות לימוד שונות, אך לא כל רמה מוסיפה נקודות לתואר. הידע המדויק חשוב כדי למנוע אכזבה בשלב מאוחר יותר של התואר.
המשמעות האמיתית עבור הסטודנט
כאשר מבינים את מדרג לימודי האנגלית ואת תפקידו של כל קורס, ניתן לבנות תוכנית לימודים יעילה יותר. סטודנט שאינו משקיע בלימודי האנגלית בתחילת הדרך עלול למצוא את עצמו מעוכב במסלול. מנגד, סטודנט שמקבל פטור וממהר לשכוח את השפה עלול להתקשות בקורסי התוכן באנגלית בהמשך. לכן מומלץ להבין מראש מהו החלק שאינו מקדם נקודות ומהו החלק שכן משתלב בתואר, כדי לתאם ציפיות ולמנוע בלבול או תסכול.
סיכום
קורסי אנגלית באוניברסיטה הפתוחה אינם מקנים נקודות זכות בשלבים הראשונים שלהם, משום שהם נתפסים כהכנה בלבד ולא כחלק מהתואר. רק קורסי תוכן באנגלית, שהם למעשה קורסים לימודיים לכל דבר, שנלמדים בשפה האנגלית, מקנים נקודות. גם מי שזכאי לפטור נדרש ללמוד קורס תוכן באנגלית כדי לסיים תואר ראשון. הבנה מדוייקת של הנושא מאפשרת לסטודנטים לתכנן את לימודיהם באופן חכם ויעיל ולמנוע טעויות נפוצות שמקורן בבלבול או בחוסר מידע.
