פורטל הסטודנטים

פורטל סטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה

לחץ נפשי הקשור למלחמה בקרב סטודנטים ישראלים לאחר מתקפת הטרור ב־7 באוקטובר 2023 בישראל

ינו 22, 2026 #אזורי סכסוך, #איכות שינה, #בריאות נפשית, #בריאות ציבור, #גורמי סיכון ללחץ, #גורמים מנבאים ללחץ, #גיל ולחץ, #דיכאון, #הורות ולחץ, #הפרעות שינה, #השפעות מלחמה על אזרחים, #השפעות מלחמה על סטודנטים, #השפעות מלחמה על צעירים, #השפעות פסיכולוגיות של טרור, #התמודדות אקדמית בזמן מלחמה, #התמודדות עם לחץ, #התמודדות עם משבר, #התערבות מוסדית, #חוסן נפשי, #חינוך והשכלה גבוהה בזמן מלחמה, #חרדה, #חרדה קיומית, #טראומה, #טראומה קולקטיבית, #לחץ הקשור למלחמה, #לחץ נפשי, #לחץ נתפס, #מגדר ולחץ, #מגורים באזורי לחימה, #מדיה חברתית, #מחקר חתך, #מלחמת חרבות ברזל, #מלחמת ישראל חמאס, #מתקפת הטרור 7 באוקטובר 2023, #סטודנטים במכללות, #סטודנטים ישראלים, #עומס לימודי, #עמידות נפשית, #פוסט טראומה, #קהילה ותמיכה חברתית, #רווחה נפשית, #רווחת סטודנטים, #רשתות חברתיות וחרדה, #שאלון לחץ נתפס, #שימוש ברשתות חברתיות, #שינה ובריאות נפשית, #שירותי ייעוץ, #תחושת חוסר ביטחון, #תמיכה פסיכולוגית

רקע: הלחץ הנפשי הנגרם ממלחמה

המלחמות בזמננו גורמות לא רק לאבידות בנפש, אלא גם להשפעות פסיכולוגיות רחבות על החברה האזרחית. מדינת ישראל, מאז הקמתה, מתמודדת עם מלחמות ואיומים ביטחוניים מתמשכים מצד מדינות ערב וארגוני טרור. מתקפת הטרור שאירעה ב־7 באוקטובר 2023, שבה חדרו חמושי חמאס וארגונים פלסטיניים נוספים לישראל, הביאה למאות הרוגים, אלפי פצועים, הרס נרחב ותחושת איום קיומית על תושבי המדינה. ההשלכות של מתקפה זו חרגו מעבר לפגיעה הפיזית, והשפיעו משמעותית על התחום הנפשי והחברתי של אזרחים, במיוחד על אוכלוסיות רגישות כמו סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה.

גורמים ללחץ בקרב סטודנטים בתקופת לחימה

סטודנטים מתמודדים עם לחצים ייחודיים גם בימים רגילים, והמצב מחמיר בתקופות של לחימה. הסטודנטים נדרשים להתמודד עם חרדה מוגברת, הפרעות שינה, פחדים מהפגזות, חוסר ודאות, קושי להתרכז בלמידה ותחושת חוסר שליטה. ישנם דיווחים רבים על תחושות עייפות, ירידה בזיכרון, קשיי למידה והתרחקות ממעגלים חברתיים. על אף הקושי, סטודנטים רבים אינם פונים לעזרה מקצועית.

מחקרים קודמים ממקומות כמו אוקראינה ולוב הראו כי לחימה ממושכת משפיעה לרעה על הסטודנטים, כאשר נשים סובלות יותר מלחץ לעומת גברים, ואנשים החיים באזורים מוכי סכסוך מדווחים על רמות לחץ גבוהות יותר. גם הרשתות החברתיות ממלאות תפקיד מרכזי ביצירת לחץ, כשהן מעבירות עדכונים מטרידים, תמונות קשות ומסרים המעוררים חרדה.

שאלות המחקר והקשר המקומי

המחקר הנוכחי נערך בקרב סטודנטים במכללה האקדמית אשקלון, הממוקמת 14 קילומטרים מגבול רצועת עזה, בזמן שהאזור חווה התקפות רקטות חוזרות ונשנות. מטרות המחקר היו לבדוק את היקף וחומרת הלחץ הנפשי הקשור למלחמה בקרב הסטודנטים ארבעה חודשים לאחר תחילת הלחימה, לבדוק האם יש הבדלים בין סטודנטים החיים באזורי לחימה לבין אלו החיים מחוץ להם, ולבחון האם גורמים דמוגרפיים כמו גיל, מגדר, איכות שינה ושימוש ברשתות חברתיות יכולים לשמש כמדדים מנבאים לרמות הלחץ.

שיטת המחקר

המחקר התבסס על שאלון מקוון שנשלח לסטודנטים באמצעות מערכת הדוא"ל של המכללה, ונערך בינואר־פברואר 2024. 625 סטודנטים השלימו את השאלון, מתוכם 72 אחוז נשים, 51 אחוז בזוגיות ו־27 אחוז הורים לילדים. 42 אחוז מהמשתתפים התגוררו באזורים הסובלים ישירות מהלחימה. הכלים ששימשו למחקר כללו שאלון לבחינת לחץ נתפס (PSS), מדדים של איכות וכמות שינה, וכן שאלות על נתונים דמוגרפיים והרגלי שימוש במדיה חברתית.

ממצאים: רמות הלחץ בקרב הסטודנטים

הציון הממוצע של לחץ שנתפס היה 2.97 מתוך 5, כאשר 19 אחוז מהסטודנטים סווגו כלוקים ברמת לחץ נמוכה, 63 אחוז ברמה בינונית ו־18 אחוז ברמה גבוהה. שאלות רבות בשאלון הצביעו על שיעור גבוה של סטודנטים שדיווחו על תחושות דאגה, מתח, כעס וחוסר שליטה במצבים שונים.

סטודנטים המתגוררים באזורים מוכי סכסוך דיווחו על רמות לחץ גבוהות יותר (3.08 לעומת 2.89), הבדל מובהק סטטיסטית. גם איכות השינה הייתה ירודה יותר בקרב סטודנטים אלו (51 אחוז לעומת 42 אחוז).

ad

השפעת מאפיינים דמוגרפיים והתנהגותיים

המחקר הצביע על כך שנשים חוו רמות לחץ גבוהות יותר מגברים. הורים לילדים דיווחו על רמות לחץ גבוהות יותר מאשר אלו שאינם הורים. לא נרשמו הבדלים מובהקים בין יהודים ללא־יהודים או בין פקולטות שונות.

כמו כן, נמצאה ירידה ברמת הלחץ עם העלייה בגיל, כלומר סטודנטים צעירים נטו לחוות לחץ גבוה יותר. איכות שינה ירודה הייתה קשורה באופן מובהק ללחץ גבוה, כפי שגם השימוש המוגבר ברשתות חברתיות (ככל שזמן השימוש עלה, כך עלה הלחץ).

גורמים מנבאים ללחץ: מודל רגרסיה

מודל רגרסיה שנבנה לצורך חיזוי רמות הלחץ מצא כי חמשת הגורמים הבאים מנבאים רמות לחץ גבוהות: מגדר (נשים), הורות, איכות שינה ירודה, מגורים באזור סכסוך וזמן שימוש ארוך ברשתות חברתיות. המודל הסביר 19 אחוז מהשונות בלחץ. לעומת זאת, גיל ודת לא נמצאו כמשתנים מנבאים מובהקים.

דיון: השוואה למחקרים אחרים

רמות הלחץ שנמצאו במחקר זה היו גבוהות משמעותית מאלה שנמצאו במחקרים על סטודנטים במדינות מערביות אחרות, שם בדרך כלל רוב הסטודנטים מדווחים על לחץ נמוך. המחקר מצא שוב את הקשר הידוע בין מגדר לנפיצות הלחץ, כאשר נשים חוות לחץ בשיעור גבוה יותר, תופעה שמיוחסת בחלקה לחשיפה לאלימות פיזית ומינית, אך גם לרגישות גבוהה יותר למצבים של חוסר ודאות.

בנוגע להורות, נמצא כי להורים יש נטייה לפתח לחץ מוגבר בתקופת לחימה, בשל הדאגה לשלום ילדיהם ולעתידם. בנוסף, סטודנטים באזורים מוכי סכסוך חווים לחץ רב יותר מאשר אלו החיים באזורים שקטים, תוצאה התואמת מחקרים במדינות במצבי עימות, כמו אוקראינה, סוריה ולוב.

שינה, מדיה חברתית והשלכות נוספות

הפרעות שינה היו שכיחות מאוד, והן נמצאו קשורות ישירות ללחץ. 46 אחוז מהסטודנטים דיווחו על איכות שינה ירודה. תופעה זו תואמת מחקרים ממלחמות אחרות, כמו מלחמת המפרץ, שבהן דווח על עלייה ניכרת בבעיות שינה, גם זמן רב לאחר סיום הלחימה.

השימוש ברשתות חברתיות תורם ללחץ דרך חשיפה מתמדת לתכנים קשים. מאז מתקפת הטרור, הופצו סרטונים ותכנים גרפיים קשים, בנוסף לאנטישמיות גוברת בעולם. חשיפה זו מגבירה תחושת חרדה ואיום קיומי.

המלצות והשלכות עתידיות

הממצאים מצביעים על הצורך בהתערבות מוסדית תומכת בתקופות של לחימה. מוסדות אקדמיים יכולים להקל על עומסי הלימודים, להציע שירותי תמיכה רגשית ולקיים סדנאות להתמודדות עם לחץ. כמו כן, יש לשים דגש על שילוב גורמים חברתיים וקהילתיים בטיפול, ולא להתמקד רק בצד הרפואי.

יצירת מרחב בטוח לשיח פתוח על חרדות ופחדים תורמת לחוסן הנפשי של הסטודנטים. פעילויות כמו יוגה, מדיטציה, התנדבות וסדנאות להפחתת חרדה יכולות לחזק מנגנוני התמודדות.

מגבלות המחקר

המחקר נערך בקרב סטודנטים ממוסד אחד בלבד, דבר שמגביל את הכללה לכלל אוכלוסיית הסטודנטים בישראל. כמו כן, הייצוג הגבוה של נשים במדגם עשוי להשפיע על ממצאי הלחץ הגבוהים. המחקר בוצע ארבעה חודשים לאחר תחילת הלחימה, כאשר חלק מהסטודנטים חזרו לשגרת לימודים מסוימת, ולכן ייתכן שרמת הלחץ שנמדדה נמוכה מזו שהייתה נמדדת בסמוך לאירועי ה־7 באוקטובר. המחקר לא כלל מידע אישי לגבי חשיפה ישירה של המשתתפים לאירועי הלחימה.

מסקנות

המלחמה משפיעה באופן ישיר ועקיף על רווחת הסטודנטים, בעיקר דרך לחץ נפשי הנובע ממגדר, מצב משפחתי, איכות שינה, מגורים באזור סכסוך ושימוש במדיה חברתית. מוסדות להשכלה גבוהה נדרשים לפעול באופן אקטיבי למתן תמיכה רגשית, התאמות לימודיות ופעילויות להפחתת לחץ. הגישה הנכונה כוללת גם התייחסות לגורמים קהילתיים, חברתיים ותרבותיים, במטרה לחזק את החוסן הנפשי של הסטודנטים ולסייע להם לעבור תקופות של משבר. מחקרי המשך צריכים להתמקד בשינויים ברמות הלחץ לאורך זמן ולבחון גורמים נוספים הקשורים לחוסן ולהתמודדות נפשית בקרב סטודנטים במצבי קונפליקט.

מקור

Dopelt, K., & Houminer-Klepar, N. (2024). War-related stress among Israeli college students following 7 October 2023 terror attack in Israel. European Journal of Investigation in Health, Psychology and Education, 14(8), 2175-2186.‏

תפריט נגישות