פורטל הסטודנטים

פורטל סטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה

המאמרים הנלמדים בקורס מרד בר-כוכבא (10351)

אוק 9, 2025 #היסטוריה, #סילבוס

המאמרים הנלמדים בקורס מרד בר-כוכבא (10351)

יחידה 1

  1. אהרן אופנהיימר ובנימין איזק, “תולדות המחקר של מרד בר־כוכבא,” בתוך: ע' קלונר, י' טפר (עורכים), מערכות־המסתור בשפלת יהודה, הקיבוץ המאוחד והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, תל־אביב 1987, עמ' 405–428.
  2. אהרן אופנהיימר, “התמורות בחקר מרד בר־כוכבא בשישים שנות המדינה,” ציון עד (תשס"ט), עמ' 65–94.
  3. מנחם מור, מרד בר כוכבא — עוצמתו והיקפו, ירושלים תשנ"ב–1991, עמ' 50–59, 85–91.
  4. בנימין איזק וישראל רול, “יהודה בשנים הראשונות למלכות הדריאנוס,” נופים — עיונים בידיעת הארץ 13–14 (1980), מכון אבשלום, תל־אביב, עמ' 41–54.
  5. ישראל שצמן, “העימות הצבאי הרומי-יהודי,” בתוך: א' רפפורט (עורך), יהודה ורומא, מרידות היהודים, בסדרה: ההיסטוריה של עם ישראל, החברה להוצאת ההיסטוריה של עם ישראל בע"מ, ירושלים תשמ"ג, עמ' 324–328.
  6. Peter Schäfer, “Hadrian’s Policy in Judaea and the Bar Kokhba Revolt: A Reassessment”, in: A Tribute to Geza Vermes, Essays on Jewish and Christian Literature and History, eds. Philip R. Davies, Richard T. White, Sheffield 1990, pp. 281–303.
  7. Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, vol. II, The Israel Academy of Sciences and Humanities, Jerusalem 1980, pp. 347–348, 390–405, 612–621.
  8. אריה קופסקי, "אוסביוס בישוף קיסריה: חייו ויצירתו," בתוך: אוסביוס בישוף קיסריה, תולדות הכנסייה, ירושלים 2001, עמ' ט–ל.
  9. אריה קינדלר, “האם נוסדה העיר אליה קפיטולינה לפני מלחמת בר־כוכבא או אחריה? — שתי הוכחות נומיסמטיות,” בתוך: ח' אשל וב' זיסו (עורכים), חידושים בחקר מרד בר כוכבא, רמת גן 2001, עמ' 5–9.
  10. Yoram Tsafrir, “Numismatics and the Foundation of Aelia Capitolina – A Critical Review”, in: The Bar Kokhba War Reconsidered, P. Schäfer (ed.), Tübingen 2003, pp. 31–36.
  11. W. den Boer, “Religion and Literature in Hadrian’s Policy”, Mnemosyne VIII (1955), Brill, The Netherlands, pp. 123–144.
  12. Emil Schürer, The History of the Jewish People in the Age of Jesus Christ, vol. I, T&T Clark, Edinburgh 1973, pp. 541–542.
  13. גדליהו אלון, תולדות היהודים בארץ־ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, ב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל־אביב תשל"ו (הדפסה רביעית), עמ' 13–15.
  14. שמעון אפלבאום, “הרקע והגורמים למרד בר־כוכבא,” בתוך: א' רפפורט (עורך), יהודה ורומא — מרידות היהודים, בסדרה: ההיסטוריה של עם ישראל, החברה להוצאת ההיסטוריה של עם ישראל בע"מ, ירושלים תשמ"ג, עמ' 220–227.
  15. בנימין איזק, “עמדות הרומאים כלפי היהודים והיהדות,” ציון סו (תשס"א), עמ' 63–64.
  16. בנימין איזק, “מושבות רומיות ביהודה — ייסודה של איליה קאפיטולינה,” בתוך: א' אופנהיימר, א' רפפורט, מ' שטרן (עורכים), פרקים בתולדות ירושלים בימי בית שני, ספר זיכרון לא' שליט, יד יצחק בן צבי ומשרד הביטחון, ירושלים תשמ"א, עמ' 340–360.
  17. Aharon Oppenheimer, “The Ban on Circumcision as a Cause of the Revolt: A Reconsideration”, in: The Bar Kokhba War Reconsidered, P. Schäfer (ed.), Tübingen 2003, pp. 55–69.
  18. Peter Schäfer, “The Causes of the Bar Kokhba Revolt”, Studies in Aggadah, Targum and Jewish Liturgy, in Memory of Joseph Heinmann, eds. J.J. Petuchowsky and E. Fleischer, Magnes Press, Jerusalem 1981, pp. 74–94.

יחידה 2

  1. עמוס קלונר, אהרון אופנהיימר, מרדכי גיחון ויגאל ידין, “מערכות המסתור בשפלת יהודה — מימי בר־כוכבא”? (דיון), קתדרה 26 (תשמ"ג), עמ' 5–45.
  2. גדעון פרסטר, “מערכות המסתור — מימי בר כוכבא”? קתדרה 28 (תשמ"ג), עמ' 155–157.
  3. רז מוסטיגמן, "מעשה בשני אחים מכפר חרובא: לבירורה של סוגיה טקסטואלית, היסטורית וגיאוגרפית מימי מרד בר־כוכבא," בתוך: אוהב שלום — מחקרים לכבודו של ישראל פרידמן בן־שלום, באר שבע תשס"ה, עמ' 267–315.
  4. בועז זיסו וחנן אשל, “מטבעות מרד בר כוכבא, עדכון גיאוגראפי: מה נתחדש בעשרים השנים האחרונות (1980–2000),” בתוך: חידושים בחקר מרד בר כוכבא, חנן אשל ובועז זיסו (עורכים), רמת גן 2001, עמ' 17–40.
  5. עמוס קלונר ובועז זיסו, “מערכות המסתור בארץ יהודה: עדכון ארכיאולוגי וגיאוגרפי של השתרעות מלחמת בר־כוכבא,” בתוך: מ' מור, ג' פסטור, י' רונן וי' אשכנזי (עורכים), לאוריאל — מחקרים בתולדות ישראל בעת העתיקה, מוגשים לאוריאל רפפורט, ירושלים תשס"ו, עמ' 125–147.
  6. אהרן אופנהיימר, “מרד בר כוכבא,” בתוך: ארץ ישראל מחורבן בית שני ועד הכיבוש המוסלמי, צבי ברס, שמואל ספראי, יורם צפריר, מנחם שטרן (עורכים), יד יצחק בן צבי, ירושלים תשמ"ב, עמ' 40–74.
  7. מנחם מור, מרד בר כוכבא — עוצמתו והיקפו, ירושלים תשנ"ב–1991, עמ' 109–110, 171–190.
  8. דיון: "היישוב היהודי בגליל בתקופת יבנה ומרד בר כוכבא," קתדרה 4 (תשל"ג), עמ' 52–83.
  9. יובל שחר, “מערכות המסתור בגליל — הממצא, פרישתו הגיאוגראפית ומשמעותו ההיסטורית," בתוך: חידושים בחקר מרד בר כוכבא, חנן אשל ובועז זיסו (עורכים), רמת גן 2001, עמ' 91–93.
  10. Hannah M. Cotton, “The Impact of the Documentary Papyri from the Judean Desert on the Study of the Jewish History from 70 to 135 CE”, in: A. Oppenheimer (ed.), Jüdische Geschichte in hellenistisch-römischer Zeit, Wege der Forschung, München 1999, pp. 228–229.
  11. Hannah M. Cotton, “The Bar Kokhba Revolt and the Documents from the Judaean Desert: Nabataean Participation in the Revolt (P. Yadin 52)”, in: The Bar Kokhba War Reconsidered, P. Schäfer (ed.), Tübingen 2003, pp. 133–152.
  12. יום טוב ליפמן צונץ, הדרשות בישראל והשתלשלותן ההיסטורית, נערך והושלם על ידי חנוך אלבק, מוסד ביאליק, ירושלים 1974, עמ' 108–116.
  13. Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, vol. II, The Israel Academy of Sciences and Humanities, Jerusalem 1980, pp. 178–181.
  14. Leo Mildenberg, “Bar Kokhba Coins and Documents”, Harvard Studies in Classical Philology 84 (1980), pp. 311–335.
  15. גדליהו אלון, "יחסם של החכמים לשומרונים," תולדות היהודים בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, א, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל"ו (הדפסה חמישית), עמ' 350–352.
  16. Werner Eck, “Hadrian, the Bar Kokhba Revolt, and the Epigraphic Transmission”, in: P. Schäfer (ed.), The Bar Kokhba War Reconsidered, Tübingen 2003, pp. 153–170.
  17. מנחם מור, “עוצמתו והיקפו של מרד בר כוכבא — עיון מחודש," בתוך: מ' מור, ג' פסטור, י' רונן וי' אשכנזי (עורכים), לאוריאל — מחקרים בתולדות ישראל בעת העתיקה, מוגשים לאוריאל רפפורט, ירושלים 2005, עמ' 57–84.

יחידה 3

  1. אהרן אופנהיימר, “משיחיותו של בר כוכבא,” בתוך: משיחיות ואסכטולוגיה, צ' ברס (עורך), החברה ההיסטורית הישראלית, ירושלים תשמ"ד, עמ' 153–165.
  2. נח חכם, “רבן שמעון בן גמליאל בביתר,” תרביץ עד (תשס"ה), עמ' 547–564.
  3. דיון: “בר כוכבא נשיא ישראל ומעמדו בראש האומה לאור המקורות,” קתדרה 29 (תשמ"ד), עמ' 6–28.
  4. Peter Schäfer, “Bar Kokhba and the Rabbis”, in: P. Schäfer (ed.), The Bar Kokhba War Reconsidered, Tübingen 2003, pp. 1–22.

יחידה 4

  1. משה דוד הר, “גזירות השמד וקידוש השם בימי הדריינוס,” בתוך: מלחמת קודש ומרטירולוגיה, קובץ הרצאות של הכנס האחד עשר לעיון בהיסטוריה, החברה ההיסטורית הישראלית, ירושלים תשכ"ה, עמ' 73–91.
  2. אהרן אופנהיימר, “קדושת החיים וחירוף הנפש בעקבות מרד בר כוכבא,” בתוך: קדושת החיים וחירוף הנפש, ישעיהו גפני ואביעזר רביצקי (עורכים), מרכז שז"ר, ירושלים תשנ"ג, עמ' 85–97.
  3. רז מוסטיגמן, מהר המשחה ועד אימר — למשמעותו ההיסטורית של קובץ מסורות החורבן בתוך סוגיית “ונלכדה ביתר” בתלמוד הירושלמי, חיבור לשם קבלת התואר “דוקטור לפילוסופיה,” אוניברסיטת תל־אביב, אפריל 2006, עמ' 232–240.
  4. Solomon Zeitlin, “The Legend of the Ten Martyrs and its Apocalyptic Origins”, JQR 36 (1945–1946), pp. 1–11.
  5. ישראל בן שלום, “רבי יהודה בר אילעאי ויחסו אל רומי,” ציון מט (תשמ"ד), עמ' 9–24.
  6. דוד רוקח, “על רבי יהודה בר אילעאי ויחסו אל רומי,” ציון נב (תשמ"ז), עמ' 107–110.
  7. ישראל בן שלום, “על יחסו של ר' יהודה בר אילעאי לרומי – תגובה,” ציון נב (תשמ"ז), עמ' 111–113.

יחידה 5

  1. Daniel Sperber, “The Clavus Annalis and Kef Masmera – The Rock of the Nail”, Magic and Folklore in Rabbinic Literature, Ramat Gan 1994, pp. 131–133.
  2. אברהם ביכלר, “תולדות ברכת הטוב והמטיב שבברכת המזון ומצב ארץ יהודה אחר השמד,” בתוך: מאמרים לזכרון צבי פרץ חיות, הוצאת קרן לזכרון אלכסנדר קאהוט, וינה תרצ"ג, עמ' קס–קסב.
  3. גדליהו אלון, תולדות היהודים בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, ב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב תשל"ו (הדפסה שלישית), עמ' 66–83.
  4. אהרן אופנהיימר, “שיקום היישוב היהודי בגליל,” בתוך: ארץ ישראל מחורבן בית שני ועד הכיבוש המוסלמי, צבי ברס, שמואל ספראי, יורם צפריר, מנחם שטרן (עורכים), יד יצחק בן צבי, ירושלים תשמ"ב, עמ' 75–92.
  5. חיים דב מנטל, “העברת הסנהדרין מיבנה לאושא,” מחקרים בתולדות הסנהדרין, דביר הוצאה לאור, תל־אביב 1969, עמ' 164–167.
  6. אפרים אלימלך אורבך, “מיהודה לגליל,” בתוך: ספר זיכרון ליעקב פרידמן, ש' פינס (עורך), המכון למדעי היהדות, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשל"ד, עמ' 59–75.
  7. אהרן אופנהיימר, הגליל בתקופת המשנה, מרכז זלמן שז"ר, ירושלים תשנ"א, עמ' 16–29, 46–47, 49–50, 111–124.
  8. מיכאל אבי־יונה, “כתובת מקיסריה על כ"ד משמרות־הכוהנים,” ארץ ישראל ז (תשכ"ד), עמ' 24–28.
  9. צבי אילן, “שבר לוח כ"ד משמרות־הכוהנים מסביבות כיסופים,” תרביץ מג (תשל"ד), עמ' 225–226.
  10. טוביה כהנא, “הכוהנים למשמרותיהם ולמקומות התיישבותם,” תרביץ מח (תשל"ט), עמ' 9–29.
  11. דליה טריפון, “האם עברו משמרות הכוהנים מיהודה לגליל אחרי מרד בר־כוכבא”? תרביץ נט (תש"ן), עמ' 77–93.
  12. שמואל קליין, ארץ יהודה, דביר הוצאה לאור, תל־אביב תרצ"ט, עמ' 166–168.
  13. זאב ספראי, “הירידים בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד,” ציון מט (תשמ"ד), עמ' 150–152.
  14. שמואל ספראי, "מצוות שביעית במציאות שלאחר חורבן בית שני," תרביץ לה (תשכ"ו), עמ' 320–328.
  15. אהרן אופנהיימר, רבי יהודה הנשיא, מרכז זלמן שז"ר, ירושלים 2007, עמ' 83–89.
  16. גדליהו אלון, “עיבור שנים בחוץ לארץ,” תולדות היהודים בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, א, עמ' 151–156.
  17. דוד גודבלאט, “על סיפור ה'קשר' נגד רבן שמעון בן גמליאל השני,” ציון מט (תשמ"ד), עמ' 349–374.

תפריט נגישות