המאמרים הנלמדים בקורס על פרשת דרכים: יהודי רוסיה מול אתגרי העת החדשה (10938)
- ישראל ברטל, "'מבשר ומודיע לאיש יהודי:' העיתונות היהודית כאפיק של חידוש." קתדרה 71 (ניסן תשנ"ד): 156–164.
- מנוחה גלבוע, לקסיקון העיתונות העברית במאות השמונה עשרה והתשע עשרה. ירושלים, תשנ"ב, מבוא עמ' 13–46.
- ישראל ברטל, מ'אומה' ל'לאום:' יהודי מזרח־אירופה 1772–1881. ירושלים, תשס"ב, פרק ט — "ימי האביב: הצאר אלכסנדר השני ותקופת הרפורמות," עמ' 129–141.
- יוסף קלוזנר, היסטוריה של הספרות העברית החדשה, כרך ד. ירושלים, תשי"ד, שיעור שביעי — השבועונים העבריים, עמ' 111–128.
- ישראל צינברג, תולדות ספרות ישראל, ז. תל אביב, תשל"א, פרק ראשון — ראשיתה של העתונות העברית, עמ' 17–33.
- יוסף שלמון, "דוד גורדון ועיתון 'המגיד' — חילופי עמדות בשאלת הלאומיות היהודית." דת וציונות: עימותים ראשונים. ירושלים, תש"ן, עמ' 75–96.
- אורן סופר, אין לְפַלְפֵּל! עיתון הצפירה והמודרניזציה של השיח החברתי־הפוליטי. ירושלים, 2007, פרק ג, עמ' 54–90.
- חנא שמרוק, ספרות יידיש: פרקים לתולדותיה. תל אביב, 1978, פרק שביעי: ספרות יידיש וראשיתה של העיתונות המודרנית ביידיש, עמ' 261–293.
- יהודה סלוצקי, העיתונות היהודית־רוסית במאה התשע עשרה. ירושלים, 1970, עמ' 9–55.
- ישראל ברטל, "בין השכלה ראדיקאלית לסוציאליזם יהודי." בתוך: ע' אטקס (עורך), הדת והחיים. ירושלים, תשנ"ג, עמ' 328–335.
- יהודה סלוצקי, "צמיחתה של האינטליגנציה היהודית־רוסית." בתוך: העתונות היהודית רוסית במאה התשע־עשרה. ירושלים, 1971, עמ' 13–36.
- שמעון (סמיון) קרייז, "בתי ספר יהודיים פרטיים — גורם רוסיפיקטורי או גורם יהודי משמר?" בתוך: רבקה פלדחי ועמנואל אטקס (עורכים), חינוך והיסטוריה. ירושלים, תשנ"ט, עמ' 285–296.
- יהודה משה הלוי רוזנטל, תולדות חברת מרבי השכלה בישראל. ס"ט פטרבורג, תרמ"ו, חלק ראשון, עמ' 3–4, 104, 106; חלק שני, עמ' 63–64.
- יהודה סלוצקי, העיתונות היהודית־רוסית במאה העשרים. תל אביב, 1978, פרק ראשון: "האינטליגנציה היהודית רוסית בדור שלפני מהפכת 1917," עמ' 9–45.
- יהודה סלוצקי, "הזרם הראדיקאלי בהשכלה." תנועת ההשכלה ביהדות רוסיה. ירושלים, עמ' 102–104.
- שלמה בריימן, "לדמותו של היהודי בספרות הרוסית של המאה התשע־עשרה." העבר (1973): 135–175.
- B. Nathans, "On Russian-Jewish Historiography." In T. Sanders (ed.), Historiography of Imperial Russia: The Profession and Writing of History in a Multinational State. London, 1999, pp. 397–432.*
- אברהם גרינבוים, "ראשיתה של היסטוריוגרפיה בשפה הרוסית." פרקים בהיסטוריוגרפיה של יהודי רוסיה. ירושלים, 2006, עמ' 23–35.
- שמואל פיינר, "משבר ההיסטוריה המשכילית בשנות השישים והשבעים למאה הי"ט." השכלה והיסטוריה. ירושלים, 1995, עמ' 374–403.
- ישראל ברטל, "יהודי המלכות." בתוך: מ'אומה' ל'לאום' — יהודי מזרח אירופה 1772–1881. תל אביב, 2002, עמ' 10–22.
- ישראל ברטל, "חלוקות פולין: קצו של הסדר הישן." בתוך: מ'אומה' ל'לאום' — יהודי מזרח אירופה 1772–1881. תל אביב, 2002, עמ' 23–42.
- ישראל ברטל, "תגובות למודרנה במזרח אירופה: השכלה, אורתודוקסיה, לאומיות." בתוך: שמואל אלמוג, יהודה ריינהרץ ואניטה שפירא (עורכים), ציונות ודת. ירושלים, תשנ"ד, עמ' 21–32.
- ישראל ברטל ויונתן פרנקל, "מ'חיבת ציון' לציונות: התנועה הלאומית באימפריה הרוסית 1881–1917." בתוך: אלון גל (עורך), הציונות לאזוריה, כרך א: אירופה המזרחית והמרכזית. ירושלים, 2010, עמ' 49–76.
- יהודה לייב גורדון, "אחותי רוחמה." בתוך: כתבי יהודה לייב גורדון. תל אביב, תש"י, עמ' ל"א.
- יצחק מאור, "הקמתה של תנועת 'חיבת ציון'." התנועה הציונית ברוסיה. ירושלים, תשל"ד, עמ' 40–54.
- משה לייב ליליינבלום, כתבים אוטוביוגרפיים. ההדיר וצירף מבואות והערות שלמה בריימן. ירושלים, 1970, עמ' 196–198.
- סטיבן זיפרשטיין, חבר קושרים: אגודת בני משה. בתוך: נביא חמקמק — אחד העם ומקורות הציונות. תל אביב, תשנ"ח, עמ' 41–94.
- יוסף גולדשטיין, "הרקע לכינונה של התנועה הציונית." בתוך: בין ציונות מדינית לציונות מעשית. ירושלים, 1991, עמ' 13–29.
- יוסף גולדשטיין, "הרצל וציוני רוסיה." בתוך: בין ציונות מדינית לציונות מעשית. ירושלים, 1991, עמ' 186–214.
- יוסף שלמון, "ציונות ואנטי־ציונות ביהדות המסורתית במזרח אירופה." בתוך: שמואל אלמוג, יהודה ריינהרץ ואניטה שפירא (עורכים), ציונות ודת. ירושלים, תשנ"ד, עמ' 33–53.
- יעקב ריינס, אפרים דובער הכהן לאפ, נחום גרינהויז ופנחס רוזובסקי, "עזרת סופרים: דעת הרבנים לטובת הציונות." המליץ, גיליון 78(18), אפריל 1900.
- גור אלרואי, "ההגירה אל המדינות שמעבר לים." בתוך: אנציקלופדיה זמן יהודי חדש, כרך א. ירושלים, 2007, עמ' 249–258.
- דוד אסף, "'כמדינה קטנה בתוך מדינה גדולה:' החצר המלכותית ויושביה." בתוך: צדיק ועדה. ירושלים, 2001, עמ' 398–421.
- גדי שגיב, "הצדיקים והקהילות." בתוך: השושלת: בית צ'רנוביל ומקומו בתולדות החסידות. ירושלים, תשע"ד, עמ' 142–180.
- משה רוסמן, "על נשים וחסידות: הערות לדיון." בתוך: דוד אסף ועדה רפפורט אלברט (עורכים), ישן מפני חדש, כרך א. ירושלים, תשס"ט, עמ' 151–164.
- דוד אסף (מהדיר), מה שראיתי… זיכרונותיו של יחזקאל קוטיק. תל אביב, תשנ"ט, עמ' 263–274.
- יצחק יהודה יחיאל ספרין, מגילת סתרים. ירושלים, תשס"ח, עמ' י"ט–כ'.
- מרצ'ין וודז'ינסקי, "חסידות, שתדלנות ופוליטיקה יהודית בפולין של המאה ה־19: המקרה של יצחק מוורקה (Isaac)."
- דן מירון, "'ספרות עברית חדשה'." בתוך: ירמיהו יובל (עורך ראשי), זמן יהודי חדש: תרבות יהודי בעידן חילוני — מבט אנציקלופדי, כרך שלישי: ספרויות ואמנויות. ירושלים: כתר, 2007, עמ' 6–18.
- בנימין הרשב, "'המהפכה היהודית המודרנית'." בתוך: התרבות האחרת: יידיש והשיח היהודי. ירושלים: כרמל, 2006, עמ' 139–156.
- מנחם ברינקר, "'הספרות העברית כספרות אירופית'." בתוך: הספרות העברית כספרות אירופית. ירושלים: כרמל, 2016, עמ' 11–19.
- אבנר הולצמן, "'שלם אשלם להם בעד יצירי רוחם בכסף מלא:' על הולדתה של הספרות העברית כמערכת כלכלית." אות 3 (סתיו 2013): 21–42.
- נורית גוברין, "'החידוש: דמות התלוש'." בתוך: תלישות והתחדשות: הסיפורת העברית בראשית המאה ה־20 בגולה ובארץ־ישראל. תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור (ספריית אוניברסיטה משודרת), 1985, עמ' 17–24.
- י. ד. ברקוביץ, "תלוש." בתוך: כתבי י.ד. ברקוביץ – כרך ראשון: סיפורים. תל אביב: דביר, תשי"א, עמ' קב–קל.
- ח. נ. ביאליק, "לבדי." בתוך: חיים נחמן ביאליק — השירים, אבנר הולצמן (עורך). תל אביב: דביר, תשס"ה, עמ' 228.
- לאה גולדברג, "פרשיות לדבורה בארון." בתוך: עדה פגיס (עורכת), דבורה בארון – מבחר מאמרי ביקורת על יצירתה. תל אביב, 1974, עמ' 93–101.
- דבורה בארון, "משפחה." בתוך: ילקוט סיפורים. תל אביב: יחדיו ואגודת הסופרים, 1978, עמ' 27–52.